אביב בכר כתב שיר עידוד עצמי. גם כשהלב שלך רדום/ עקום אחרי סופה של אהבה, יש מחר זריחה חדשה. אל תשקיע את עצמך בשקיעה של האתמול. החיים/ הנפש ממשיכים בתנועה שאמורה להביא אהבה חדשה. כמה פשוט. המוסיקה, טון השירה העגמומי עדיין נמצאים בתחום תוגת "הלב העקום" (לא שבור..) אבל המנגינה מתקנת אותו בעידון. יש במוסיקה הזו זיקוק של אמת, איפוק שאינו משקר, הרמוניה שמימית מנחמת.
בכר משמיע את קול הנפש במדויק. עצוב אבל מפוקח. ב"תמיד צריך לנוע" יש יותר הבעת תנחומים עצמית מרגיעה ומפייסת מאשר התלהבות לא מרוסנת מתקוות הפרק הבא בחיים. התוואי המלודי הזה, כמו ההתאמה ההרמונית הם תרשים מפעים של התחושה שהוא חש.
*** אביב בכר על השיר שיוצא אחרי שני האלבומים שיצר יחד עם הדס קליינמן שותפתו לדואו ׳הדס קליינמן ואביב בכר׳: "השיר נכתב בתום ימים לא פשוטים שעברתי. ״תמיד צריך לנוע״ הוא משפט שאני משנן וחוזר כמה פעמים ביום, כדי להזכיר לעצמי ולאחרים שהכל יכול להתהפך לטובה, רק צריך להמשיך, להתקדם. להמשיך לנוע"
במוי ותסריט קליפ: אביב בכר, שרה פלוט
צילום: זוהר רון
רדום רדום/ הלב רדום/ ומסרב להפתח
היית מאוהב כל כך/ עכשיו הלב שלך עקום
תביט אל הזריחה / היא תלמד אותך
תמיד צריך לנוע/ לזרוח ולשקוע בערב
לשבור עד שיופיע סדק / דרכו תתחיל לאהוב בנאדם
זה לא חשוב עזוב את זה / זה לא עצוב זו רק שקיעה
תראה איך אוהבים אותך/ תתחיל לשוט בחזרה
תביט בעצמך / בהשתקפות שלך
תמיד צריך לנוע / לזרוח ולשקוע בערב
לשבור עד שיופיע סדק/ דרכו אפשר לאהוב בנאדם
תתחיל לאהוב בנאדם / אפשר לאהוב בנאדם / תתחיל לאהוב בנאדם