לא נחשוב במונחים של להיט חדש של אביב גפן, הגם שהשיר כנראה הולך להיות כזה. הנושא מאפיל על כל שיקול מסחרי. בשיר הוא בחרדה ובדאגה למעריצות, שמגיעות להופעות שלו. משהו רע מאוד קורה עם רבות מהן. זה שיר שבא להתריע בימים שהרשתות שולטות בחייהן. השיר מתאר עולמה של סובלת מהפרעת אכילה קשה. הפרעות אכילה נפוצות בעולם המערבי, ושכיחותן עולה בעקביות. מדובר באנורקסיה נרבוזה, בבולמיה נרבוזה ובהשמנת יתר חולנית. השיר נוגע בתופעה, פחות בסיפור ספציפי.
הסיפור עולה על מסלול מוסיקלי ידידותי. אפשר ללחוץ על הדוושה בכביש. יש אפילו תחושה שהמוסיקה מעט ממתקת את הסיטואציה, מתכווננת לרחבות בקצב ובמנגינה נגישים-מרקידים, מחמיצה את מהות המצוקה הקשה שאביב שר עליה. הגם שיש כאן פספוס מסוים, עדיין חשוב שאביב גפן, מי שרואה אותן מול עיניו בהופעותיו, בעל פרופיל עתיר עוקבים, שמוביל דעת קהל ברשתות החברתיות, יצא עם שיר כזה.
לא תכירו אותה היא שונה היא יפה ודקה/ ועד לא מזמן היא הייתה המוזרה בכיתה.
עכשיו כותבת על סטייל היא כוכבת רשת/ אם היא תאהב אותך הכול יהיה אחרת
היא לא אחת שמתמסרת/ יותר נפרדת
וכשלא רואים היא מקיאה את היופי שלה
תמיד יש בתיק ריטלין שמדכא רעב/ היא לא אוהבת את עצמה אז לפחות שאחר יאהב
בלי בגדים יקרים היא הכי נוצצת/ לא תהיה מסיבה אם היא לא הולכת
היא תבוא באיחור שיראו כולם/ ותלך קצת לפני שנגמר
וכשלא רואים היא מקיאה את היופי שלה
היה יום גשום כשההורים הקריאו קדיש/ זה נדלק כמו ברק אף אחד לא ידע והרגיש
הם לא ידעו על הלילות שלא נתנו מנוח/ שנגמר לה האוויר שנגמר הכוח
הניצוץ שלה היה כבוי/ היא שמרה הכול בבטן שלה
וכשלא רואים היא מקיאה את היופי שלה
