שי מאסטרו היה השם החדש בטריו של אבישי שהוצג  ב-2007.  בן 21 בלבד בזמן ההקלטות של האלבום הזה. החליף את סם ברש, שפתח מסלול סולו. אין לי שום ספק שאבישי חיפש בדיוק את הצבע הזה בפסנתר, המלו-רך אפרורי הזה, כי הג'אז שלו יוצא מקוויים מלודיים, ג'אז שמספר סיפור. והפסנתר של מאסטרו פשוט תואם בדיוק מופלא את הקונספט.
אחרי אלבומיו הקודמים, גם אחרי הקודם As Is…Live at the Blue Note אין כבר שום בעיה לזהות את סגנון הנגינה במקצבים, מעברים, במלודיות ה"נאראטיביות". זה ג'אז כל כך קומוניקטיבי שאתה מחזיק את הדיסק בהישג יד, חא טומן אותו אחרי ההאזנה בערימת הדיסקים.  וכרגיל הקו הבס של כהן הוא דומיננטי, כמעט אינו מאחור (Chutzpan) אבישי לעולם נשאר נטוע גם מהקרקע שלו,והפעם – עיבוד ברוח הטריו ל"לא ביום ולא בלילה", לירי, ואלסיי. והנה גם כאן יש לקונטרבס "מה לספר". נושם וחי ומדבר, והכל בקונטקסט הנאראטיבי שלו.
כבר אמרתי ברשימותי הקודמות על המוסיקה של אבישי כהן, שהיא לעולם מתחשבת באוזן אוהבת המלודיות, נגישה, אנושית עד ריגושים. יש משהו מאוד פשוט וקומפקטי בעת ובעונה אחת גם מורכב במוסיקה של אבישי. מוסיקאי של סיפור ואמירה.
המלודיה והאימפרוביזציה כרוכות אצלו יד ביד (Pinzin Kinzin) אינטראקטיביות. אבל כהן מבזבז פחות אנרגיה על אלתור. הוא מעוניין שהמוסיקה שלו תזרום בדינאמיות כמעיין מפכה ואפילו כנהר שוצף (Eleven Wives) , והנה מגיעים 11 הקטעים החדשים בהרכב החדש הזה ומעניקים שוב מקבץ של סיפורים מוסיקליים מרתקים ומענגים.

אבישי כהן – בס, מארק ג'וליאנה – תופים, שי מאסטרו – פסנתר 

Avishai Cohen Trio – Gently Disturbed – Live (full concert) @ Jazz à la Villette 2018