אקלקטיות מעידה לעיתים על בשלות יצירתית. האלבום הזה מסכם בשביל אבישי כהן מסלול מאז שקיבל טלפון מצ'יק קוריאה ב -1997 והצטרף להרכב שלו שנקרא Origins. חמישה אלבומים מאוחר יותר – הבסיסט הישראלי הבינלאומי מוציא האלבום ה-13 במספר.
Arvoles (עצים בלדינו) הוקלט עם המתופף נעם דוד (ישראל) והפסנתרן אלצ'ין שירינוב (אזרבייג'ן), המשלימים את הטריו החדש שלו. נגנים נוספים ביורן סמואלסון (טרומבון) ואנדרס הגברג (חליל). זה אלבום החותר לשילוב של סגנונות שונים בעיבודים מיוחדים.
"Simonero" בפתיח  הוא סגנון טיפוסי של המוסיקה של כהן. השינוי הוא בתוספת כלי הנשיפה בסיום. Arvoles נהוא מן קטע בארוקי, מוגש בעידון קלאסי, ומשולבות בו הפריטה המודגשת והבשרנית בקונטרבס, צליל המברשות של נעם דוד ונגינת הפסנתר המלודית להפליא של אלצ'ין שירינוב. ניואנס אוריינטלי "ישראלי" נשזר בנגינת הפסנתר ב – Face Me, קטע בו כהן מפעיל את מיתרי הבס כצ'לו כששלושת הכלים מתקשרים בתלת שיח מופלא. Gesture #2 מקרין את הצד הקלאסי שבאלבום בעיבוד לחמישיית כלים, ב – "(Childhood (For Carmel" – זהו שילוב לא קונבנציונאלי של חליל וטרומבון, וגם כאן, היא מקבל ממד קלאסי. ב – Elchinov, חוזר הבס העוצמתי לשלוט בעיבוד קצבי ובנגינה יפהפיה של שירינוב בפסנתר. "Gesture #1" מאופיין בפתיחה בקצב אחיד בסולו פסנתר על קו מונטוני – ובהמשך מתפתח בהרמוניות מופלאה. Nostalgia נשלט על ידי פסנתר של שירינוב, בנגינת תופים מתוחכמת, בעוד כהן תורם סולו פיקנטי טיפוסי.
"New York 90s" מזכיר את הקלאסיקות של כהן בשילוב של פסנתר מלודי, בס ותופים בעיבוד אפקטיבי לטרומבון ולחליל. Wings בסיום הוא סווינג קליט וזורם בעיבוד מענג שנשמע במעברי הנשיפה כמו ביג בנד.
אבישי כהן מחבר תחנות באלבום, שנשמע כתערובת המקורית הכי בוגרת ומגוונת שלו, למעשה שלב משמעותי בהתפתחות שלו כיוצר וג'אזיסט מסוגנן.

"Avishai Cohen – "Simonero