לתעד אגדות ג'אז ישראליות מנגנות סווינג ביפו, פברואר 2020. היינו בין עשרה או מעט יותר אנשים, שהגיעו להאזין לדני גוטפריד (פסנתר) ולאלברט פיאמנטה (קלרינט) מנגנים בני גודמן, המוגדר "מלך הסווינג". מטפסים 100 מדרגות בסימטת מזל דגים בעיר העתיקה  ונכנסים לתיאטרון הסימטה. כול ערב רביעי מוקדש במקום לג'אז. הסקסופוניסט, המלחין ומעבד הג'אז שלומי גולדנברג, שמנהל את התחום מקבל את פנינו. מה טוב ומה נעים, שיש סמטה כזו ביפו שמובילה לחלל אפלולי שממנו בוקעים צלילי ג'אז.
דני גוטפריד בן 81, הקים ב -1971 יחד עם אלברט פיאמנטה (בן 82) את רביעיית "סדנת הג'אז", ההרכב  שהקליט את תקליט הג'אז האינסטרומנטלי הראשון שיצא בישראל, "מזרה ישראל יקבצנו" שמו, והיה חלוץ במיזוג לחנים ישראליים, יהודים ומזרח תיכוניים עם ג'אז. בהרכב ניגנו אז גם ג'רי גרבל וטדי קלינג. השניים הם בין חלוציה ומעצביה של סצינת הג'אז המקומית, ביניהם ניתן לציין גם את מל קלר, משה (פ.סי.) אושרוביץ, אלכס וייס, מרטון כהן, דני מרוונט, סטו הכהן, אהרל'ה קמינסקי, זיגי סקרבניק ועוד.

כאמור, הערב הוקדש לסווינג של בני גודמן, מוסיקה שפרחה בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, לעיתים כמוסיקת ריקודים בידורית. בדרך כלל הסווינג מנוגן  על ידי להקות גדולות (בין 12 ל-20 נגנים). זהו ז'אנר שמסתמך פחות על היסוד החשוב בג'אז – האימפרוביזציה החופשית, ונסמך יותר על המעבדים.  עם זאת, האלתור לא התבטל כליל, הוא המשיך להתקיים בקטעי סולו של נגנים מובחרים, שהבולטים ביניהם היו נגן הקלרניט המהולל ולמנהיג התזמורות,  בני גודמן, ארטי שאו, הארי ג'יימס ואחרים.
בני גודמן (יליד שיקגו  1909, בן למהגר יהודי, חייט במקצועו) יצר סגנון שניזון מאסכולת שיקגו. מישהו ציין כי במוסיקה שלו יש הרבה "מלאות" – מלאת קסם, הנאה צרופה ושמחת חיים. הוא היה וירטואוז של הקלרניט, שביסס את סגנונו על אפנון (מודולציה) של פסקאות מוסיקליות קצרות, שהיו מלוות בערבסקות ובסלסולי צלילים. הוא ידע לרצות את הקהל הלבן, שחיפש מוסיקה נגישה וקליטה ואת המבלים באולמות הנשפים. גודמן גיוון את ההופעות התזמורתיות שלו עם הרכבים מצומצמים – בין שלישיות לשישיות בסגנון התזמורתי המקורי בו לסולנים ניתן משקל בולט בהופעה.
אנחנו קיבלנו את בני גודמן ברביעיה שהוביל אלברט פיאמנטה בצליל קלרינט בעל גוון ייחודי, באינטרקציה עם דני גוטפריד בעל מיומנות בנגינת הז'אנר המסורתי הזה  גיא בן ברק – תופים וערן זילברברג – בקונטרבס. בין ובין ניגנה הרביעייה סטנדרטים מ – Moonglow ועד Putin' On The Ritz ו – Begin The beguine. בהדרן הצטרף שלומי גולדנברג בסקסופון ל – Carioca.
זוהי מוסיקה מתיידדת, נגישה, מחייכת, שמושכת להצטרף בשירה, בריקוד. בנגינת הרביעיה המוסיקה קלחה באווירה אינטימית של המועדון ביפו, תחושה של  התרפקות על ימים שהסווינג חגג במועדונים. הפעם זו היתה חגיגה קטנה, ועם זאת מענגת, מאוד כיפית.

*** הקלרינט מילא תפקיד משמעותי בהתפתחות ובהיסטוריה של הג'אז. השפעתו הגדולה בלטה בתקופת פריחת המוסיקה בניו אורלינס ובהמשך בעידן הסווינג של שנות ה -30 וה -40 של המאה העשרים. ליאון רופולו עם New Orleans Rhythm King, עבודותיו המוקדמות של סידני בשה בנושא קלרינט, נגינתו של ג'וני דודס עם ההוט פייב של לואי ארמסטרונג של אמצע שנות העשרים, ובאמצע שנות השלושים של המאה העשרים עם הקלרניטיסטים ארטי שו, בני גודמן, הדמויות הבולטות בעולם מוזיקת הסווינג – גם כנגנים וגם כמובילי להקות.
עם עליית הביבופ בסוף שנות ה -40 של המאה ה -20, הקלרינט נדחק הצידה לטובת בן דודו, הסקסופון, ככלי הנשיפה העיקרי לתקופתו, למעט כמה אמנים, כמו באדי פרנקו ואדמונד הול, ודיוק אלינגטון שעשה בו שימוש לתזמוריו, הקלרינט נחשב פאסה בשנות ה -40 וה -50, והתעורר מעט בשנות השישים.
אנחנו פוגשים בשנות השישים, את גאון הפוסט בופ אריק דולפי נשיגן בקביעות על קלרינט בס וג'ימי ג'יפר (Jimmy Giuffre ) שנשמע חדשני בנגינת הכלי. כנ"ל פיט פאונטיין, נגן שהשפיע כל סצינת הביבופ בגישתו הנובו-דיקסילנדית, אך נראה כי עולם הג'אז המשיך להתייחס את הקלרינט ככלי לא אופנתי. מדויק יותר לומר, שהשימוש בקלרינט הפך פונקציונאלי יותר ככל שהסגנונות של הג'אז החלו להתפצל לבופ קשה, אוונגרד, סול-ג'אז ושלל תת-ז'אנרים אחרים.

בשנות השבעים של המאה הקודמת היו לקלרינט חסידים באוונגרד, ביניהם אנטוני ברקסטון, אלווין בטיסט, ודייוויד מוריי, מייסד שותף ברביעיית הסקסופון העולמית World Saxophone Quartet, שניגן קלרינט בס בנוסף לסקסופון טנור.
פקיטו ד'ריברה מקובה פרץ כענק של הג'אז הלטיני עם הקלרינט. במהלך העשור הכלי החל ליהנות מרנסנס בעיקר באפיק מיינסטרים עם נגנים כאדי דניאלס, מחדש הסווינג קן פפלובסקי, ובהמשך דון ביירון, אמן, שחציית גבולות ז'אנריים הפכה אותו לדמות פופולרית משנות התשעים ועד היום.
מקום של כבוד בקהילת הג'אז בכלל ובתחום נגינת הקלרינט בפרט, שמור לענת כהן הישראלית, שהביאה את הקלרינט לרמות גבוהות בשנים האחרונות, וזכתה בשמונה משאלים של מבקרי DownBeat ביניהם בתואר "כוכבת הג'אז המבטיחה לשנת 2010". כדאי גם לציין את טוד מרקוס נגן הבס קלרינט, מהנגנים הנדירים, שבחרו בקלרינט הבס כאמצעי הביטוי העיקרי שלהם. הוא נחשב אחד הקולות שמגדירים מחדש את הכלי בעידן הזה. נראה שהקלרינט כבר אינו עוד כלי בג'אז, וכי עתידו מובטח לדורות הבאים.

Seven Count Eleven

Moonglow

Begin The Beguine

Memories Of You

Avalon

Slipped Disc

Poor Butterfly

Puttin' On Titz

Carioca