גם בקלילות של אדיר לוי יכולים לשמוע עצבות דקה, אבל היא מתפוגגת בקצב הבוסה נוסה. זה אינו טקסט שאציג בסדנה לכתיבה יצירתית, ולא רק בגלל המשפט המיותר והלא קוהרנטי "קורא מחזה עם עצמי".
מצד שני, תאימותו של הטקסט למוסיקה היא בהחלט דוגמא ליצירתיות של שיר קליט, שאפילו אינו דורש זמר גדול כדי להתענג על משב מוסיקלי בעל מגע מלנכולי נעים, שאינו גולש למלודרמה בתיאור הלב השבור ותחושת הלבד של האוהב הנכזב, וזה יאמר לזכותו של אדיר לוי. 

שוב לבד/ הסדינים רק בשבילי/ געגוע וקצת/ שירים על סתיו ליבי/ עלי עלי/ עלי עלי/ אני והיא
שוב לבד / קורא מחזה עם עצמי/ מחום ידיה נפרד/ משלים עם קור ליבי/ עלי עלי / עלי עלי/ אני והיא
פזמון: נוסע למישהי אחרת/ שתשכיח אותך/ נוסע גבוה אל התכלת/ אני אגמור ואברח/ ושוב המגע הזר בחושך/ לא זוכר גם את שמה/ חשבת שכאן נמצא החופש/ כאן נמצא הכאב שלך
שוב לבד/ מביט במראה על עצמי/ אף אחד/ לא ירגיש את/ בדידותי/ לבד לבד/ לבד לבד/ אני והיא