אלבום הבכורה, Sour, הפך את אוליביה רודריגו לכוכבת פופ ואייקון של הדור Z. איך היא מרגישה עם זה? אחד השירים באלבום השני שלה Making the Bed מציע תמונה עגומה של תהילה. "רציתי את זה אז קיבלתי את זה", מצד שני רגישה "כמו אטרקציה תיירותית", רדופת חלומות להיות במכונית ללא בלמים ש"לא יכולה לסטות מחוץ לכביש". הרגישה שנאה עצמית חלקית על חוסר התודה שלה לכאורה ושהיא "משחקת את הקורבן".
ב- Guts היא עוסקת בדאגות של מתבגרים, ביניהם סרבול חברתי (Ballad of Ballad of a Homeschooled Girl), דחייה רומנטית (The Grudge), יריבי אהבה מושלמים לכאורה ( Lacy) אהבה ושקרים (?Bad Idea Right) התנשאות על גבר מבוגר ( Logical) "הייתי צעירה מדי, הייתי רכה מדי, לא יכולה לסבול בדיחה, לא יכול להוריד אותך".
היא מדויקת ב- Pretty Isn't Pretty על סטנדרטים של יופי מרגישה. היא שנונה ב- Bad Idea Right? "אמרתי לחברים שלי שאני ישנה אבל אף פעם לא אמרתי איפה או בסדינים של מי" – המילים של רודריגו יכולות להרגיש כאילו הן משחזרות מרירות מאשימה המאפיינת קהל נשי צעיר: "שונאת לתת את הסיפוק, לשאול מה שלומך עכשיו / על אנשים שאתה מתיימר שאכפת לך מהם?"
הסינגל הראשון מהאלבום "Vampire" לוקחת את הוידוי שלה לקיצוניות רוחשת, ואי אפשר שלא להיסחף בהתרגשות שלה הנוגעת בחרדה. מגיעה לסערת רגשות.
"ערפד" מתחיל עם צליל קלידי פסנתר מלנכוליים, אבל במקום להתפורר בבכי, רודריגו רותחת מכעס כשהיא מייסרת אקס מבוגר על שטחיותו והתנהגותו המניפולטיבית. כאן היא מסתייעת במפיק של Sour (אלבום הבכורה שלה) , דן ניגרו, שמשתמש באותם אלמנטים של חיבור פסנתר ותופים לקצב רוק אינטסיבי כמו בשיר – drivers license שמבליטים את הכימיה הבלתי ניתנת להכחשה בכתיבת השירים והכישרון התיאטרוני שלה. יש היגיון רגשי לא נמהר במבנה השיר, המשקף את ההבנה ההדרגתית של אישה צעירה שחושפת חוסר אמון כשהיא נזכרת בנשים אחרות – "קראת להן משוגעות, אלוהים, אני שונאת את הדרך שבה גם אני קראתי להן גם משוגעות". רודריגו, מאזנת בין זעם ואכזבה, גם בחבר המחורבן הזה וגם בעצמה. כשהיא מגיעה למסקנה זועמת : "מוצץ דם, מחפש תהילה מזוין מצצת את דמי כמו ערפד".
. רודריגו בונה קשת דרמטית על פני כל השיר. בעבר דיברו על רודריגו כסינתזה של לורד, בילי אייליש, טיילור סוויפט אבל יותר מכל שיר אחר, "ערפד" נשמע כמו שיר של אוליביה רודריגו, והוא מהנהדרים שלה.
GUTS חושף את רודריגו שרה-צורחת את חייה האמיתיים ללא מעצורים.
השירים נשמעים שאפתניים, אינטימיים גם מבולגנים. עם שורות קטלניות כמו "אני רוצה לפגוש את אמא שלך, רק כדי להגיד לה שהבן שלה מבאס". היא נועזת ותקיפה כמו שרק כוכב רוק יכול להיות. וזה האלבום של כוכבת רוק מבריקה באמת.
