מגלים את העדן בן זקן החדשה. היא רק בת 16. יש לה מנעד יפהפה לשירים קורעי לב. אחרי השיר הזה יגיע בטח שיר שמח. יש פס יצור בז'אנר. ה"חינוך" המוסיקלי לזמרות העתיד אינו חושב מחוץ לקופסה. אנחנו בסרט של אוריה מסיקה, כלומר ב"טרגדיה" שלה. היא מאחלת לאכזר "מזל ואושר" (לא צינית) וזה הולך עם "איך זה בא לי כמו פצצה בבוקר". העיקר שהתחרז להם משהו. השיר כתוב במתכון השבלוני של מכתב שברון הלב המוכר מפס היצור של הז'אנר. עם מי הוא בגד בה, תמהה הילדונת, ואיך "שוב מסתבך לי הלב" – כדי שנרים גבה כמה פעמים כבר הסתבכה בגילה עם גברברים בוגדים.
לא מאמין לשירי השטנץ האלה. הם תפורים בהזמנה לזמרת צעירה שיודעת להפעיל את טווח קולה הגבוה כדי לשיר מלודרמת חיים. אוריה מסיקה כבר מתוכננת לעבוד על הפס הזה, ולזכותה ייאמר – ואללה, יש לה את זה. אלא מה: לפי הביוגרפיה שלה (*) – יש מצב לכתוב לה שירים פחות אינסטנט. יש לה מה לספר ואפילו מה להתבכין' פרט לשיר על השכן ממול שנטש אותה לטובת אחרת.
* אוריה מסיקה בת ה- 16 מבת ים מגיעה מבית דתי שומר מסורת. כילדה גדלה במסגרות דתיות מופרדות, ונתקלה בקשיים רבים בדרך עד שהגיעה לרגע בו ניתן לה להוציא שיר בחופשיות וללא חשש. היא למדה באולפנה, בה הרב אסר עליה לשיר, כיאה לביטוי – קול באישה ערווה. זה הגיע למצב, שחברותיה הוסתו על ידי המורה שלה שבקשה מהן שלא לדבר איתה. אוריה חוותה קשיים עד להחלטה לעבור לבית ספר אחר, בו תוכל לממש את רצונותיה. הוריה עומדו מאחוריה בדרך החדשה שבחרה ב, כשמאחוריה הסוכן רוברטו בן שושן.
אוריה מסיקה איזה סרט
איזה סרט/ חגגת בלעדי יום הולדת/ עם כל החברים שלך, כבר לא שלי/ עכשיו אני נזכרת
איזה סרט/ אני לא שם איתך מחייכת/ קראת לי המתנה שלך, כבר לא שלך/ עכשיו אני כותבת
שיהיה לך מזל ואושר/ איך זה בא לי כמו פצצה בבוקר/ שאני מזמן לא שלך
ומי זאת שם אוהבת אותך/ אנלא יודעת/ למה אתה עוד מסתובב לי בלב
ואיך פתאום עברה לה שנה/ וכלום אצלי עוד לא השתנה/ אנלא יודעת למה איתך/ שוב מסתבך לי הלב
איזה סרט/ אני לא שם איתך מאושרת/ מזל טוב חיים שלי, כבר לא שלך/ איך אני זוכרת
שיהיה לך מזל ואושר/ איך זה בא לי כמו פצצה בבוקר/ שאני מזמן לא שלך
ומי זאת שם אוהבת אותך/ אנלא יודעת/ למה אתה עוד מסתובב לי בלב
ואיך פתאום עברה לה שנה/ וכלום אצלי עוד לא השתנה/ אנלא יודעת למה איתך
X2 שוב מסתבך לי הלב / איזה סרט, חגגת בלעדי יום הולדת…
