יצרני הז'אנר לא ממציאים את עצמם מחדש. להיפך הם הולכים אחורה, ממחזרים מחדש. עוד שיר מאת האוהב-מתלונן-מתבכיין-שמח. היא שברה לא רק את הלב שלו אלא את כל הלבבות בעיר. מי מאמין לשטויות. גם אושר כהן לא מאמין, אבל הוא כבר זורם עם הסופרלטיבים שמלווים אותו כאחד היוצרים הבולטים בז'אנר. הייתי מציע להרגיע. מילא האינסטנט טקסט הזה, אבל איך נדבק לכאו "זה כאב שאבא שלך גנן?" אם אושר מבין, הוא מוזמן להסביר.
הדביקו למוסיקה עיטורים מזרחיים, ביטים מערביים. ההתקרבנות של הדובר – מצחיקה, אבל כהן שר כאילו הוא מאמין במה שהוא שר. המוסיקה לוקחת לעינטוז. באמצע נכנס מבטא מזרחי של העומרי 69 סגל ("כפרה לא גילית לי ת'עולם פה/ תרגעי לא עליי העוואנטות") , שלוקח לבידור מזרחי בוטה בתמלול אקראי שלא שייך לשיר. סתם תוספת מכוערת, שהייתי מחזיר לכותבים. עוואנטה על המאזין כולל הסיפור שאבא שלה גנן. אושר כהן מתיישר על פס יצור תעשייתי, מעדיף את השבלוני על המקורי. מה-זה-משעמם.
תגידי כמה זמן אפשר לחיות בלי אהבה / שברת את כל הלבבות בעיר את לא רואה
נשמה זה לא בסדר / בא לי שנהיה טיפה מעבר / לא כמו החברים שלך ליום אחד
וכולם משגעים אותי על קשר רציני/ אז אלייך באתי בדיבור קצת ביישני
האמת שקצת נלחצתי/ מה להגיד לך אני לא ידעתי/ תגידי זה כאב שאבא שלך גנן ?!
ולא ישנתי כל הלילה/ מה את עושה לי/ כמה בא לי/ להיות שלך
לא ישנתי כל הלילה/ מה את עושה לי/ כמה בא לי/ להיות שלך
י'כפרה לא גילית לי ת'עולם פה/ תרגעי לא עליי העוואנטות/ תנשמי שניה
אני חי לי בקלאס יענו יאללה/ כל חבר אומר לי תזה / אתה נופל ומשם לא חוזר/ לא אכפת לי בשבילה
אני מוכן להסתכן/ כי האמת הכל ראינו/ מתל אביב עד לסינגפור/ אני מאהב לטינו
אל תעשי מזה עכשיו סיפור/ האמת שקצת נלחצתי/ מה להגיד לך אני לא ידעתי
תגידי זה כאב שאבא שלך גנן/ ולא ישנתי כל הלילה ….
