תסכימו עם אושר כהן שגוף שלם לא יכול לעבוד על חצי מהלב. גם קרדיולוגים יאשרו את הקביעה. חצי מהלב – מצב קריטי. זקוק להשתלה דחופה. ובאמת: הבנאדם נשבר, התפרק, התרסק, השתגע? חזר בתשובה – לא משום שהוא הפך מאמין גדול באלוהים, אלא כדי להתחנן בפני הקב"ה – שהיא תחזור.  כבר חודש קורא לה "מיאמור", אולי בספרדית היא תתרצה, כי "אהובתי" בעברית – אין סיכוי. לא בטוח שהקב"ה יסכים. מה, הוא הפך משרתם של שבורי לב? אלוהים אינו מקבל  "חוזרים בתשובה" לצרכים פרטיים.
הצחיק אותי אושר כהן, (ממש כך) אבל מעבר לצחוק, הדאגה היא שעולם המוסיקה המקומי יתיישר על טקסטים מופרכים כאלה. אני אומר את הדברים למקרא הקומוניקט שהגיע עם הסינגל, לפיו לשיר הקודם שלו "ברגעים שאת הולכת" היו 14 מיליון צפיות, כמעט פי 2 מתושבי מדינת ישראל. היתכן? לעצם העניין: לא משתתף בצערו-התבכיינותו. אושר כהן הוא יצרן של בלדות בכי לא אמינות. כנראה צריך כישרון גם לזה. אין למוסיקה הזו כל קשר למוסיקה מזרחית. כהן יכול מבחינתי להגיע ל-30 מיליון צפיות. האם זה הופך אותו לאמן ייחודי? לפי השיר הזה – ממש לא, גם אם מדברים על התגלית הגדולה של "הז'אנר".

תתני לי עונש, תגידי שהייתי ילד רע/ עבר כבר חודש, הזמן הפך אותי למשוגע/ איך עד עכשיו השעון לא נשבר, כמו הלב שלי
וזה לא קל לי, להתמודד עם כל מה שקרה/ זה לא נורמלי, לדבר איתך שעות מול המראה/ איך עד עכשיו היא לא התנפצה, כמו הדמעות שלי
ובינתיים, כבר חודש לא קורא לך מיאמור, מיאמור…/ עכשיו בבית, החושך מנצח את האור, את האור…
וכבר חזרתי בתשובה, להתחנן לאלוהים שיעזור, ואולי פתאום תחליטי לחזור, הלוואי שכבר תחליטי לחזור.
ומה יקרה לך, ביום שתשמעי שאתגבר/ לא שוכח, רק לא רוצה לכאוב אותך יותר/ איך זה שונה שגוף שלם, עובד על חצי מהלב
ואת יודעת, שנים חיפשתי מי שתחבק/ ואת שומעת, שירים שרק גורמים להתרסק, איך עד עכשיו עוד לא התקשרת, אליי להתפרק/ ובינתיים….