הוא "יסביר" לה כמה דברים לפני שהיא נוסעת. לא "יאמר" לה, אלא "יסביר", כלומר – כיוון שאת אינך מבינה מהחיים שלך – אתן לך הסברים על המצב. יענו, אני החכם ואת ההאבלית שלא מבינה דבר. זהו סוג של כתיבה מצ'ואיסטית בשירי יחסי בינו ובינה בשירי פופ ים תיכוניים צפויים. הוא גם יבהיר לה שיש לה"קטע עם הים" , "אוהבת חופש רוח בשיער", כאילו שהמידע הזה הוא  משהו שהיא אינה יודעת. המשך הטקסט עובר – אבל לא בבית ספרנו. זה אינו שיר אלא הדבקות של משפטים. "המדריך ללב שבור עוד לא קיים". מקונן גולן. מה זה אומר? שהגבר השבור יסתדר לבד בלי "המדריך הזה"? גולן  צריך "מדריך ללב שבור"?
ופתאום צונח צמד משפטים, שלא ברור מה הקשר ביניהם : "אמא'שלי אומרת כל הזמן שאת טיפוס הזוי/ היא לא מבינה שכאן לבד הלב שלי חצוי". מה הקשר? רק מפני שזה מתחרז? אייל גולן, שופט בתחרויות מוסיקה אינו כותב את שיריו. הבעיה היא, שהוא בורר בקלות מרושלת את הטקסטים שהוא מזמר. לעיתים נדמה שהוא אינו מבחין בין שרבוט שרלטני ובין שיר אותנטי. גולן סומך על כותביו ויותר מכך על על מיתרי הקול והרגש.  הוא יסלסל קשקוש כמו הנ"ל ויהפוך אותו למבע עוצמתי נוגה. לזה צריכים אומץ יותר מאשר כישרון. התחושה שלי היא שהוא עובד לא מעט על טייס אוטומטי, כשמדובר בבחירת שירים. אם המילים נראות לו בסדר והלחן מאפשר לו להמריא – יוצאים לדרך. האם זה מספיק? ממש לא. אבל גולן   כנראה העמיד לעצמו משימה – להוציא שירים בתכיפות קבועה – כדי להישאר בעניינים. סוג של שרידות מוסיקלית.

לפני שאת נוסעת/ תני לי להסביר לך כמה דברים
אני עצוב ואת יודעת/ ואם לא אז תתפלאי יש רגשות גם לגברים
ויש לך קטע עם הים אולי שלוש שנים/ אוהבת חופש רוח בשיער והגלים
שוטפים ת'זכרונות שלנו
עכשיו זה מלחמה שלכת/ אני שבור ואת הולכת
הבית ריק הזמן עומד מלכת איך זה נגמר
שעה חולפת כמו שבוע/ מה מנצח געגוע
והמדריך ללב שבור עוד לא קיים
אז אסתדר לבד אני מבטיח לעצמי שאסתדר לבד
גם אם חומות יפלו ואת לא תהי ליד אסתדר לבד
לפני שאת נוסעת תדעי לך לא בושה לברוח מהמציאות
כמה שאת יודעת אהבתי והייתי גם מוכן למענך למות
ואמא'שלי אומרת כל הזמן שאת טיפוס הזוי
היא לא מבינה שכאן לבד הלב שלי חצוי
טוב לדעת שאת מתגברת