שיר צפרי (18) שרה יפה Karma Police של רדיוהד, וחטפה 2 אדומים – "כי מה שעשית – אין לו קשר לאירוויזיון", אמר לה אמדורסקי. לא ברור על פי אלו מודלים קובע שופט מה מתאים לאירוויזיון. בואו נסכים שרוק אלטרנטיבי אוונגרדי אינו מתאים, אבל שיר קליט של רדיוהד?! רק בגלל שלא מדובר בפופ? בשנה שעברה האמינו כי לקובי מרימי יש נוסחה נכונה לאירוויזיון. לאיזה מקום הוא הגיע?
מטרת האודישנים אינה לנבא/ לצפות זכיות באירווזיון או לנסות לצפות מה מתאים לתחרות. המוסיקה של ימינו מגוונת, פלורליסטית, חוצת גבולות סגנוניים, ואין בנמצא נוסחאות בדוקות. מה שתוכנית הריאליטי מוסיקה צריכה לבדוק הוא דבר אחד: פוטנציאל ביצוע, שמעניק למועמד תעודת עובר לשלב הבא. אמדורסקי אינו צריך לשפוט לפי סגנון המוסיקה של השיר הנבחר אלא על פי כישורי הזמר או הזמרת. שירי צפרי בהחלט ראויה לעבור לשלב הבא, וה – Save שניתן לה מוצדק. לא מספיק "ביצוע נעים" כמו שהוא (אמדורסקי) הגדיר את גרסת ינון חג'ג' ל"תגידי לו" של אוהד חיטמן או "יש בך משהו ישראלי" כפי שניסחה  קרן פלס או "משהו תמים" כפי שביקש איתי לוי במקרה של ענג ישראל לשיר Running Tables.  מועמד בתחרות צריך להוכיח רמת ביצוע ליגת על – צבע קולי מדהים, דיוק, מקצועיות. זה כל מה שנדרש ממנו להמשך.
זו גם הסיבה שבחירת השירים צריכה להיות זהירה: ללכת על ביצוע שיר המזוהה עם פרדי מרקורי מקווין – הוא כמעט הוצאה להורג עצמית. זה מה שקרה ליהודה גברה (35), שבחר לשיר את Somebody To Love וחטף הרבה אדומים. במקרה של גלית ויצמן (46) ששרה The Show Must Go On, השופטים התחשבו בגיל, בסיטואציה האישית. השיר גם לא העמיד אותה במבחן מול מרקורי. חריג: עופר נוה שהתקרב למייק בראנט בלהיט הסלואו האלמותי שלו Laisse Moi T'aime. כאן הרגשת שהבחור נלחם על חייו, למרות שלא ניתן לנצח את הביצוע המקורי. רק בהמשך אפשר יהיה לבחון האם מדובר בהברקה חד פעמית או בזמר גדול.

ענג ישראל – Turning Tables

ינון חג'ג' – תגידי לי
ענג ישראל – Running Tables
ברק ביטון – לבחור נכון (לא עבר)
עופר נוה – לס מואה טמה Laisse Moi T'aime
שיר צפרי – Karma Police (קיבלה Save)
יהודה גברה – Somebody To Love (לא עבר)
גלית ויצמן – The Show Must Go On