מי מכם בטוח שזהו אחד השירים היפים שנוצרו במוסיקת הפופ?  לידיעתו רבים חושבים שזהו אחד השירים הגרועים שנולדו בשמונים, מלודרמת קיטש, שיוצריה בכלל לא התכוונו להוציאה כסינגל.  את השיר הלחין ג'ואי טמפסט, סולן "יורופ" כפתיחה להופעה של הלהקה, ואמנם השיר שימש אוברטורה להופעות להקתו,   Europe. לדבריו, זו הייתה מטרת כתיבת השיר. העובדה שהשיר הפך אחד הלהיטים הגדולים של כל הזמנים (1986) הפתיעה אותו ואת חברי הלהקה. ואמנם, לא מדובר רק בלהיט מצעדים קונבנציונאלי, אלא בשיר המושמע בפתיחות של אירועים, במיוחד – אירועי ספורט. הסינגל נמכר במיליון עותקים בארה"ב בלבד. השיר גם לא תאם את סגניון המטאל של הלהקה. באופן הכי אירוני, הוא הפך ללהיט הגדול ביותר שלה.
"יורופ" היא להקת הרד רוק שבדית שנוסדה בשטוקהולם ב-1979 בשם Force ע"י הזמר ג'ואי טמפסט, הגיטריסט ג'ון נורום, נגן הבס פיטר אולסון והמתופף טוני רנו. הלהקה הוציאה 9 אלבומים. היא  חדלה להופיע ב-1992, התאחדה מחדש באופן זמני ב-1999 והודיעה על איחוד רשמי ב-2003. מאז הוציאה עוד 4 אלבומים, ביניהם  Bag of Bones שיצא ב-2012.

• בתוכנית "בני ברדיו" של בני בשן, הייתה פינה שנקראה "אנשים שחושבים ש-'The Final Countdown' הוא השיר הטוב ביותר בעולם, בוחרים את השיר הטוב ביותר בעולם בעיניהם", ברוח הומוריסטית שאומרת – מעניין מה הטעם של מי שחושב ככה.

אנחנו עוזבים יחד, אבל עדיין זו הפרידה/ ואולי נחזור, לכדור הארץ, מי יודע?
אני מניח שאין את מי להאשים/ אנחנו עוזבים את הקרקע/ האם אי פעם דברים יהיו שוב אותו הדבר?
זה הספירה לאחור הסופית/ פנינו לנוגה ועדיין אנו עומדים זקופים/ אולי מפני שהם ראו אותנו ומברכים את כולנו/ עם כל כך הרבה שנות אור לעבור ודברים שיש למצוא/ אני בטוח שכולנו נתגעגע אליה כל כך./ זה הספירה לאחור הסופית.

We're leaving together/ But still it's farewell/ And maybe we'll come back/ To earth, who can tell ?/ I guess there is no one to blame/ We're leaving ground/ Will things ever be the same again?
It's the final countdown
We're heading for Venus and still we stand tall/ Cause maybe they've seen us and welcome us all/ With so many light years to go and things to be found/ I'm sure that we'll all miss her/ so/
It's the final countdown