יש הרבה להגיד, אבל השיר מצמצם את ה"הרבה". הוא אומר בכמה משפטים: מהפחד והמצוקה נולד שיר, נכתב מעצמו. אין צורך במילים רבות. זה העצב, הפחד, הלבד שכותבים את השיר. המוסיקה תאמר הרבה דברים שלא נאמרו בשיר. המוסיקה – אינם משקרת. המנגינה הנוגה, הטון הגבוה המיוסר משדרים את המצוקה. העיבוד לכלי מיתר מגביר את התוגה. אלון עדר שר גם את מה שלא נאמר בשיר, ושירתו הרגשנית משלימה את החסר. יוצר וזמר שסגנונו אותנטי ובלעדי.
הרבה להגיד/ העיר נדלקת לאט/ השיר נכתב מעצמו
הזמן קורא לכולם
הצל מהעצים/ הקו על כף היד/ הרעש חדגוני
אני פוחד
התו המתנגן/ עלה במדרכה
הגשם שיירד
אנל'א רוצה לדבר/ איתך עם מישהו אחר
העצב שב וחוזר
אני פוחד
לא משתתף/ אני לבד