קסמו של הלחן, הקצב שמוליך את אלון עדר לנתיב הגעגוע, לימים שנעטף בחום אימהי. מסוג השירים שמתכתבים עם נכסי המוסיקה המקומית. התאהבות משמיעה ראשונה, אהבה משמיעה שניה ושלישית. המבוגר מנסה להחיות את הזיכרון בתחושותיו להמחישו בריחות של עוגות, במראה של ידיים אוהבות, לא רק להיזכר באימו ולא רק לשכוח את כל הטוב שהרעיפה עליו, אלא לחוות אותן תחושות הביטחון האולטימטיביות של ילד שעדיין לא התערערו. לחן, הרמוניה, עיבוד חוברים ליצירה קטנה מופלאה. אט אט בונה לעצמו אלון עדר רפרטואר מסוגנן שמוביל אותו אל השורה הראשונה של היוצרים במוסיקה הישראלית.
טוב געגועים/ ששומרים אותך איתי
מהזמן המטשטש/ מהדרך המייאש
אם אוכל להיות עצוב לרגע גם אהיה שמח
קול הגלים/ מתקרבים אך נשברים
חלומות ללא מלים/ ופניך אינם ברורים
פה בחוף המבטחים אפשר כמעט ולהגיע אהה אהה
אתה לא לבד, תראה כוכב קטן אחד/ בו תישען מדי פעם כשמזדמן
ריח עוגות/ של ידיים אוהבות
בימים ובלילות/ וצריך קצת לחכות
אם אצליח באמת לזכור אולי אוכל לשכוח
חום חיבוקים/ אחרונים ומנחמים
ושלא יקפא הלב/ השמחה והכאב
אתה לא לבד, תראה כוכב קטן אחד/ בו תישען, מדי פעם כשמזדמן
אתה לא לבד, תראה כוכב קטן נחמד/ בו תבקר, לא בשביל להישאר
