דווקא "בסוף העולם" נזכר בה? לאן צריך היה להגיע? לאנטרקטיקה? חיפשתי תשובה בשיר – לשוא. בלדת גבר בוכה בלילה בנלית. כמה מתגעגע-כואב-מקנא, ורק שתדע שהא לא כזה חזק כמו שנדמה. בדף היח"צ שנשלח עם השיר נכתב שזה אינו עוד שיר אהבה סטנדרטי. אם דודו אהרון היה שר שירי אהבה לא סטנדרטיים, ספק אם היו נרשמים לו כך וכל מיליוני צפיות.
בראיון שנתן ל"הארץ" (21.11) אמר אהרון: "אם איזה מבקר אהב שיר שלי, הייתי נלחץ. הייתי אומר – השיר הזה לא הולך להצליח".
אז הנה צפירת הרגעה: כותב שורות אלו לא התאהב בבלדה החדשה. הכל בסדר. גם לא הסלסול המדוכדך בשניים (עם כותב השיר אמיר אבו) וגם תוספת הערבית, לא גילו משהו מרטיט שלא הכרנו. הטונים, המנגינה, הסלסול לא הופכים את השיר הזה לדבר הבא במוסיקה הים-תיכונית. שגרת הלבבות השבורים על אהבותיהם הנכזבות, שנמצאות בזרועות גברים אחרים. הרומנטיקה הזו שחוקה עד דק. הגברים עדיין בוכים בלילה, באותה אינטונציה, באותו טקסט של בקשי רחמים עלי, כי אני משתגע. כמה משעמם.
אז אני יכול להרגיע את דודו אהרון. הכל בסדר. הביקורת הזאת לא תלחיץ אותך, כי לפי התיזה שלך – היא ערובה להצלחה.
אמיר אבו ודודו אהרון בסוף העולם בימוי צילום ועריכה: עמית ימין (אנג׳ל)
בסוף העולם נזכר בך/ חושב על מה איתך/ וכמה מתגעגע/ בכל יום שעובר
רוצה רק להזכיר לך כמה/ אהבנו כל דקה כל רגע/ ועכשיו , לבד בצד של המיטה
תגידי זה כואב לך או שרק לי קשה/ כבר שמעתי שעברת לך למקום אחר
את מאושרת , אני מתחת לשמיכה/ קשה לי בלעדייך אז תביני זה כואב
ביום שאת הלכת סגרת לי את דלתות הלב/ אין לי שקט/ אין לי רגע מנוחה
פזמון :
ורק תדעי שאני לא/ לא אני לא כזה חזק כמו שנדמה לך
את לא יודעת מה זה בשבילי/ אין שניה לך בעולם ובלעדייך
כלום כבר לא מושלם/ תגידי מי מחבק כשאת לא איתי/ מחבק חזק חזק
מי מגשים את החלום שהיה שלי
בית בערבית דודו:
اسيتي كثير علي/ يا اغلا من نور عيني/ من بعدك قلبي صار قاسي علي
(תרגום לעברית):
הקשת עליי כל כך
