אז כנראה שהיא באמת לא אהבה אותו, והוא באמת אהב אותה נורא. אין כמו אהבת נעורים שמשתלטת על החושים. אתה סוחב אותה איתך לצבא, מתרפק עליה עד התקפי חרדה. אהבה חזקה, משכיחה ממך הכל, מטלטלת אותך. הוא ידע עליה הכל, אהב אותה עד אובדן חושים. המציאות טרפה לו הקלפים. אהבה חזקה מכל, גם מבינתו.
אמיר ובן מספרים את הסיפור בשיר פולק-ראפ, קול גבוה מתכוון, הרמוניות שמוסיפות לתחושה הרומנטית המבעבעת. החיבור בין המילים, הקצב, המנגינה מהודקים להפליא. הצמד מצליח ליצור את הווייב הנכון של הנרטיב. געגועים שמושרים ומסופרים בהתרגשות ובהתלהבות ללא נשימה. העיבוד מוסיף צלילים מגבירי געגועים.
החיבור בין פופ אולד סקול לראפ מייצר את הגשר המיוחל בין הז'אנרים, והשניים מצליחים להלך עליו בביטחון ולעורר את תחושת הגעגועים מהזווית הבוגרת שלהם, אבל כזו שעדיין משדרת את התום היפה שבאהבה ההיא. לכל המתרפקים על אהבותיהם התמימות הראשונות.
אמיר ובן כוכב בימוי: תמר גורן
אם כל פעם שהייתי / חושב עלייך/ היה נופל כוכב/ היה חשוך היה חשוך פה כל כך
שבוע ראשון וכבר קיבלתי שעות ביציאה/ כי החבאתי נוקיה בכיס כדי לכתוב לך הודעה
לדבר על הסופש על איך נסעתי לעובדה/ 5 שעות לכל כיוון כדי לתת לך נשיקה
ואת תהיי גאה היום אני חייל מצטיין/ ויש דיבור של לקבל את הכומתה של המ״מ
ואם זה סרט נעורים היינו הזוג המלכותי/ אז כל אחד הלך לקולג׳ אחר
הילדה הכי יפה בשכבה/ לא יפה של עקבים יפה של חולצה גזורה/ יפה של צופי רמת גן
יפה של מפחדת לעלות איתי על האופנוע כי אני ילד רע
אני עדיין זוכר/ שוכבים לילה לפני ומפחדים שיגמר/ אין צבא שינצח אהבה אמרת
כנראה שלא באמת אהבת
אם כל פעם שהייתי/ חושב עלייך/ היה נופל כוכב/ היה חשוך היה חשוך פה כל כך
שבוע ארבע יום שלישי, אני קם עם איזה גוש בחזה/ המפקד אומר לי קח מימייה ותשתה
ילד מגולח עם דמעות על הפנים ורובה/ ואני לא מבין מה קורה
מתקשר אלייך ואומר לך שמשהו לא בסדר/ את אומרת לי ״לכולם קשה תלחם״
אבל אצלי זה משהו מעבר/ אוויר נכנס אבל אני לא באמת נושם
אז הם נתנו לי כדורים וזה סיוט אני/ רוצה לתת 3 שנים אבל לא את השפיות שלי
חזרתי לשכונה כמו איזה אפס/ וחיכיתי לך שתחזרי
אבל דמעה של גבר כנראה כבדה בשביל כתף של אישה/ וזה אף פעם לא זמן טוב לחבר משוגע
אז לקחת הפסקה/ 10 שנים לא החלפנו מילה
אם כל פעם…
כשאת שומעת שיר שלי ברדיו/ האם את יודעת שזה אני?
ומה תגידי לחברות שלך?/ אל תשוויצי שהיית איתי לא
אני עדיין זוכר/ שוכבים לילה לפני ומפחדים שיגמר/ אין צבא שינצח אהבה אמרת
כנראה שלא באמת אהבת
אמיר ובן עם רוני דלומי – ספסלים
