מיכאל גוטליב מאתגר עצמו במה שנטבע במוסיקה המקומית  כ"שירי משוררים מולחנים". המשורר אלמוג בהר מתייחס לכתיבת שירה בראי עצמו (ארס פואטיקה), כשהוא מסביר את אופן הכתיבה שלו – "דו לשונית/ בעברית ובשתיקה", וגם "אני כותב שירה חוץ לשפה/ בסימנים דמויי אותיות מאירות" ובהמשך "אני מוחק שירה בעברית ובשתיקה/ שורה שורה/ יום ולילה" – כי הוא אינו מצליח לדייק את מה שהוא מרגיש.
זה יסביר, מן הסתם, את סוג השאלות שלו, שעה שהוא מחפש את עצמו או את האלוהים שלו  מתחת לשמיכה. במסגרת החיפושים הוא נוגע, כאמור, בסגנון הכתיבה, כי ברור שבשירה – מה שלא נאמר חשוב לא פחות ממה שנאמר. הוא כותב "בעברית ובשתיקה", כי השתיקה היא שפתו השניה. הוא רוצה אהבה אבל לא במובן הפנאטי של דת, אלא כמו שהיא. את הדת הוא עדיין מחפש. יש לו יותר שאלות מתשובות לגבי מהות האדם ( צל, צלם, מצלמה, דם או אדם, אדמה, הוא אל, הוא צל הוא הצלה). זוגיות אינה דת, למרות שזקוקים לה. היא אינה מספקת את התשובות לשאלות שהוא עדיין מחפש מתחת לשמיכה.
מוסיקה: מיכאל גוטליב שהלחין, עיבד והפיק,  הפקיד את ביצוע השיר בידי אבי בללי ("נקמת הטרקטור"). הלחן, הטון, העיבוד והתזמור מתרגמים  את התחושות והמחשבות לצלילים נוגים גם דרמטיים, מעניקים למילים עוצמה חדשה ומרתקת. זה אינו פופ קונבנציונאלי, אלא מוסיקה באוריינטציה קלאסית. כתיבת עיבוד טוב היא תהליך קומפוזיטורי מובהק, הדורש יצרתיות, השראה ודמיון מצד אחד, ושליטה בטכניקות התיזמור ובמרכיבי המוסיקה. מיכאל גוטליב הצליח לצאת בראש ובראשונה מהטקסט של בהר ולמצוא באופן נפלא את אופי העיבוד, כך שהיקנה למילים איכויות חדשות. אבי בללי היה איתו בראש ובלב.
זה אינו שיר לפלייליסט המיינסטרימי של תחנות הרדיו, אבל אני מאתגר את עורכי המוסיקה להשמיע אותו כנגד מבול שירי האינסטנט והקונפקציה שמציפים את האוויר.

*** מתוך אלבומו השלישי של מיכאל גוטליב "אליבי" המורכב מלחנים לשירי משוררים מהעת האחרונה בביצועים שונים.

אני כותב שירה דו-לשונית/ בעברית ובשתיקה
וקורא במפת העולם/ טרם השינה
מתכנן לי מסלולי בריחה
אני כותב שירה חוץ לשפה/ בסימנים דמויי אותיות מאירות
ומשנן במבוכה/ מתחת לשמיכה
הוא צל, הוא צלם, הוא מצלמה/ הוא דם, הוא אדם, הוא אדמה
הוא אל, הוא צל, הוא הצלה
אני כותב שירה/ חוץ לעצמי/ ולוחש לאהובתי בעת מעשה האהבה
אהיה לך איש ותהיי לי אישה/ כך לא נולדת דת חדשה
אני מוחק שירה/ בעברית ובשתיקה/ שורה שורה
יום יום/ לילה לילה
וקורא במפת העולם/ טרם השינה/מחפש לי מולדות חדשות ישנות
ודרכים לאמונה
אומר לליבי בשתיקה ארוכה/ משה לימד מן השברים של הלוחות
אין לי זמן פנוי ממחשבות
אני כותב שירה/ חוץ לעצמי/ ולוחש לאהובתי בעת מעשה האהבה
אהיה לך איש ותהיי לי אישה/ כך לא נולדת דת חדשה