עידן פרמון אני מול העולם

אני מול העולם

עידו פרמון

מילים: לירן פנצ'בסקי ואסף אברבוך, לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: אסף אברבוך.
3.5/5

כמה טוב שרע. שירים נכתבים כשאתה מרגיש מה-זה לבד, ובייאושך אתה מבקש שהמבול ישטוף אותך מכאן, יטביע סוד גדול של איש קטן. עידו פרמון אינו מוביל עצמו למצב אובדני. ייתן לזמן לרפא. יחפש  "דרך נכונה". טקסט גיל התבגרות טיפוסי – "אני מול העולם". כאבי נפש מהסוג השכיח אצל בני עשרה.
המוסיקה הרגשנית מתיישרת על קו פופ מיינסטרים מוכר – גיטרה אקוסטית, מלודיה מלו-מלנכולית וקצב שחובר לעוצמת ההבעה כדי להעניק לשיר משב רוח המגיע ממקומות של רגש עולה על גדותיו ומטפס למלודרמה. עילי בוטנר כתב על הסגנון הזה עבודת דוקטורט. עידו פרמון  מזכיר את הנתיב הזה – בעיבוד, בהבעה. בהתלהבות. סוג הריגוש סוער של עצב מתקתק שאינו סוחף אותי אתו.

זה שוב אני לבד מול העולם/ ולא מוצא כוחות שאת לא שם/ רק מחפש תקווה להיאחז

רוצה להילחם ולא מעז.

שהמבול ישטוף אותי מכאן/ יטביע סוד גדול של איש קטן/ שרק רוצה סיבה להעלם

מגן על לב שבור בגוף פועם.

פזמון:

וכשהזמן יחלוף, מה יישאר בסוף?/ כבר לא יכאב כל כך להיות בודד./ ושאתחיל לשכוח,

אולי אפסיק לברוח/ כי לא יהיה לי כבר מה לאבד. X 2.

אז אעצום עיניים כדי לראות/ גם בית לפעמים הוא רק קירות./ אלמד לנשום אויר כמו מכונה

עד שאמצא בי דרך נכונה.

פזמון:

וכשהזמן יחלוף….

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן