שם טוב לוי "מצייר" את סיפור התשוקה הסקרנית של יונה וולך בלהגיע ל"שם". הצלילים מזכירים מהלכים מלודיים מורכבים משירי משוררים שהלחין בעבר. יונה וולך כתבה על ניסיון לגעת / להגיע למקומות רחוקים-הנחשקים נסתרים. היא מעלה אפשרות של עולם אחר: "שם יש חיים" ואילו כאן "שותקים ונחבאים", שם "יש קולות" – אותם קולות אלוהיים שחסרים כאן, שם "גופות שמימיים", "שם מחללים בחלילים לחללים" וגם דברים ש"נחבאים בממשיים" – בכל מה שהוא גשמי. שם יש "תנועות גלים" ו"כפל אהבים". וולך כתבה על עולם נכסף, נשגב, לא מושג, שלא ברור היכן הוא.
כמו המשוררת, שם טוב לוי נמצאי כאן, אבל מנסה לגעת ב"שם" בצליליו. המוסיקה אכן מושיטה את ידה כדי לתת תחושה של מקום נכסף, בתנועת צלילים וקולות שמנתקים מהכאן ומעניקים משהו מ"השם" הקסום, בשירה, בהרמוניה, באלתור.
שם יש סופות שם יש ברקים
שם יש קולות ואבן על עצים
שם כסף זורח ושם יש חיים
ובעבר השני שותקים ונחבאים.
שם יש תנועות שם יש גלים
שם יש זמירות וכפל אהבים
שם גופות שמימיים ושם מצויצים
ובעבר השני נחבאים בממשים.
שם יש רפידות שם יש שושנים
שם מתעלסים שם תומכים אהובים
שם מחללים בחלילים לחללים עומדים
ובעבר השני נחבאים ואין זורמים.
חברי האנסמבל: גדי בן אלישע – גיטרות ושירה, צור בן זאב – קונטרבס, נעם חן – כלי הקשה, שרלי סבח – עוד ,מנדולינה שירה, שם טוב לוי – חליל, פסנתר, שירה
