שלום חנוך - אנשים

אנשים

שלום חנוך

מילים ולחן: שלום חנוך עיבוד: שלום חנוך משה לוי, לואי להב הפקה מוסיקלית: לואי להב משה לוי
4.5/5

גיטרות מנסרות. הקצב הולם. הקול הצרוב מבהיר מציאות בסרקזם: זו אינה הפוליטיקה. זה אנחנו. כולנו. זה חוסר היכולת שלנו להקשיב לזולת, הצורך הבלתי נלאה של כל אחד להשמיע  את דבריו, שלרוב הם סרי טעם, מבלי יכולת לשמוע מה אומר האחר. התוצאה? – אפס. בזבוז זמן. שלום חנוך מציב מראה מאוד מלוטשת לכולנו מול הפנים.
"אנשים אוהבים לספר על עצמם לועסים בלשונם את הזמן". כלומר – הברבורים תובעים מחיר יקר – זמן. הזמן איננו מסטיק. הוא חולף לבלי שוב. מה שהיה כבר לא יהיה. אנשים חופרים וטוחנים (בטלוויזיה, בסלון) ללא שום כיסוי בפעולה, ומבזבזים את המשאב הכי יקר שיש – הזמן.
מוטיב הזמן הוא היסוד החזק בשיר החדש של שלום חנוך. מדברים ומדברים, ובתוך כך משתעבדים לדברים חיצוניים – נוחות, חיים טובים, הרצון להיראות טוב, וגם כאן אתה מגלה פתאום שהזמן עבר.
מי מצליח להשתיק את מטחנת המילים? – האמונה העיוורת, ואם אתה רוצה לנצח בקרב החירשים של המילים, תשתמש במניפולציית האמונה, תתחבר אליה. קולו של המואזין בסביבתנו הוא הקול העקבי והקבוע שמרגיע, שנמצא כביכול מעל כל הקולות המברברים. הדובר הסרקסטי פונה אל הנואם, תוך ציון העובדה, שאין יכולת לגשר בין אמונה ותובנה, אבל המדבר ימשיך לדבר… שלום חנוך מחבר את התובנה לדציבלים. זו אינה המלודיה. היא הוגבלה לצורך המטרה, והמטרה היא שהדיבורים שבשיר יפתחו את האוזניים בצעקת הרוק. יש סיכוי? המוסיקה של המואזין כנראה חזקה יותר. האנשים המדברים ימשיכו לדבר. הכי הרבה ירקדו שלום חנוך  על חוף ים "שטוף מזג אוויר".

אנשים מדברים הרבה/ מה יש לדבר/ אף אחד לא שומע, /שום דבר. תנסה להפסיק אדם/ שתופס וחופר/מתפצל מנושא לנושא/ וכלום לא נשאר מלבד המואזין ..
אם לא הבנת אז/ תמשיך להאמין/ אם האמנת אז/  אף פעם לא תבין /אתה אומר שאני לא זוכר,ואתה לא מפסיק לדבר.

אנשים אוהבים לדבר/ לספר על עצמם/ לועסים בלשונם את הזמן / לא תוכל להשחיל מילה /לתקן,להגיב/שום דבר לא מרגיע אותם/ מלבד המואזין. 

אם לא הבנת אז/תמשיך להאמין/ אם האמנת אז/ אף פעם לא תבין/ ׳תה לא שומע טוב/ ׳תה כל הזמן חופר /אנשים מדברים הרבה /אתה לא היחיד.
אתה חי בגן עדן/  בפריס או או ברלין/ או רובץ על חוף הים/ שטוף מזג אויר/ מבלה במכון שעות/ רק לא להשמין. מגלה שהבן אדם/ לא נשאר צעיר.

הזמן בורח לי / והעולם שותק/ איש לא שומע, אלא. אם אני צועק/  ׳תה לא שומע טוב/ ׳תה כל הזמן חופר/  אנשים מדברים הרבה/  אני לא היחיד.
לא תוכל להשתיק אותם/ להשחיל מילה/ חייבים להסביר את עצמם / הווה, עבר, עתיד/ מה היית צריך להתחיל שאלה/ מלבד המואזין..הזמן בורח לי / ועולם שותק/ איש לא שומע, אלא, אם אני צועק.

צילום: מרגלית חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן