קול מדוכדך, אווירה נוגה, מנגינה מינורית. אסף אמדורסקי מתאר פרידה במילים חדות "הגיע הזמן לחתוך רקמות", "זמן התחיל מבראשית" "להצמיח שורשים ולהפסיק לרוץ במעגל בלי לדעת מה". הפקה מאוזנת, פונקציונאלית. כדי שהקרקע תוכשר לאסף לשיר את אשר על בליבו, כמו שהוא מרגיש.
התחושה היא של אדם שנמצא בדאון. אמדורסקי כמעט מלחש מילים. מנגינת הוידוי מצליחה להעביר אווירת הדמדומים. משק כנפי העתיד היותר בהיר לא הכי נשמע כאן. אמדורסקי שר את זה לפי הוראות הלב. לא פחות. לא יותר. זה מה שכל כך מיוחד בשיר הזה.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
שיר עצוב