המצב חארה יש מקום לשפוך. כמה שיותר. זורקים מילים מכל הבא ליד. בונים שיר ממיני רעיונות, משהו שנשמע לפעמים יותר טלאי על טלאי מאשר שיר. אז נכון, בהיפ הופ מותר הכל. תערים ערימות של מילים, אל תחשוב צמצום, כי הז'אנר מחייב גודש.
לא בטוח ש"אפוקליפסה" התכוונו ל"תיקון" היהודי המיסטי, שלמעשים לא ראויים יש השלכות רעות על העולם, הפיזי או הרוחני; התיקון נועד לתקן השפעות אלה. "אפוקליפסה" מחפשים פיתרון לבלגנים בחיים, מצרפים זעם ופילוסופיה באגורה שחוקה. הטקסט הדחוס אמור לשדר לחץ. אפוקליפסה עכשיו. אין צוהר של אור. יש כאן לחץ. חרדות, ציניות, נוער מקולקל. הלך כל הדור.
"כל הדור רצים לקראת שקר/ תהיה כבר חיובי כמו עישון ובדיקת שתן/ הולכים בשביל לא שביל ולא יודעים בעצם/ שלחיות זה סוף הדרך כמו כהנא במנהטן". הקול המבואס המקונן, הקול המפוקח המסביר מצב. ראפ מרוכך בטון אנושי, ראפ מהיר בטון עצבני מטורלל. אפוקליפסה עושים את זה מורכב וחזק. אם מדברים על ז'אנר שמרים ראש, תכניסו אותם לטופ. גם את דנידין, שאני מחפש אותו כבר שנים.
זה מדהים איך החיים תופסים ת'ך לא מוכן/ ת'יום אחד מאחורי שולחן ויום אחרי הופך אחד/ אם אין פחד, יש נחת, וככה משחקים עם לחץ/ הכלבים נובחים מספיק חזק, השיירה בורחת/ הכל עובר חביבי, גם טיבי וביבי/ מי ביקש לקחת את זה צעד נוסף עד שנתנגש/ אם החרדה תוקפת, צאי מכאן, צאי משם/ החיים הפכו אותי לציני-קן, ציני שם./ בסך הכל אנחנו עדר, הכל בסדר/ העתיד נכתב מראש נלך לפי הספר/ קיבלנו מטרה, ויש לנו תפקיד מורד/ כי גם שכחנו לחדד שהחזק נפשית שורד/חופשי חורז על נוער מקולקל, כי אין להם ברירה/זה או לשמור על הילדים ש'ך או לשמור על המשרה/ואין פה טוב או רע, זה כן נורא, שאפ'חד לא תופס/שהמצב הזה לא יעצור, כמו סטוקרים בפייס.
וזה לא שאנ'לא מנסה / עדיין לא מוצא תיקון/ אלוהי/אם זה השביל של המסע הזה/תגיד לי למה זה מושך לאותו כיוון/כל מה שרציתי כלום לא גדול מספיק רציתי עכשיו//כנראה שטעיתי כי פתאום הכל מצחיק איך הכל נחשף.
ילד אל תיהיה כמוני תרסן ת׳יצרים /מתי שהיה רע-לי (״ראלי״), זה היה כמו אופני הרים /התיקון שלי בעולם הזה להפיץ ת׳מסרים /נותן לך זכות ללמוד מטעויות של אחרים /סוחרים די לוזרים, הפכו-זרים, מפוזרים /גידלו- זרים של קנאביס, הפכו אותם למוצרים /מוזרים מבוגרים למשטרה כבר מוכרים
שנים מעושנים מאושרים כי הם מקושרים/ סובבים מטורפים רבים ומערבים חפים /המושפעים עורבים טורפים ,מעופפים עפים -תבין /ברחובות מלווים גובים, עבריינים שולפים רובים /מקורבים אל השרים ,גונבים את הכספים/שינויים פה לא מתחוללים, ילדים אלימים כולם משתוללים/ מנבל את הפה מדוכא וכותב , מנסה לבלות ולא לשתול-עלים/ שולף את הכלים בתקלים, שובר את הכלים/ המילים תופסות במחלקה סגורה כמו- תהילים.
וזה לא שאנ'לא מנסה /עדיין לא מוצא תיקון/אלוהי/ אם זה השביל של המסע הזה/ תגיד לי למה זה מושך לאותו כיוון/ כל מה שרציתי כלום לא גדול מספיק רציתי עכשיו/ כנראה שטעיתי כי פתאום הכל מצחיק איך הכל נחשף.
צרות כמו פסוקים בתנ"ך זקוקים לקטנה/ עפים ונשאו טיל בכנף הם עסוקים אתה נח/ לשוטר הוא כמעט ענה זורקים את הנער / להכיר את המר כאילו אתה נעל בודקים התאמה / דיברתי מהלב והיא חשבה שתיתי/ כל דרק (דרייק) עבר הרים גבעות כמו הישבן של ניקי/ נרקו בגמילה צועק חזק כדי לא לחזור/ תקרא לגדסי כי "נפרדנו כך" כמו זקנה ומחזור/ הלך כוסאוחתו כל הדור רצים לקראת שקר/ תהיה כבר חיובי כמו עישון ובדיקת שתן/ הולכים בשביל לא שביל ולא יודעים בעצם/ שלחיות זה סוף הדרך כמו כהנא במנהטן/ כותב על הדם בנאדם לא נדם הוא לא בא לגלות לנו מי נבלות/ ונשבע לו בנדר עם יד על הלב הוא סותם את הפה ומביא קבלות/ הוא לא בא לדבר וכותב את הכל על הדף ושלף את הכובע ועף
מגלה ת'מצב על הצד הנכון לנקות את החרא שצף.
