בחום הזה – אני איתם במאבקם הצודק. ואללה, שנגיע כבר לסתיו. אבל למה שיר? מה הסיפור שלהם? מה מעבר לצרכים הפיזיים? היא והוא יתומים (?) במדבר, חול לוהט, אבק בעיניים, כוחות אחרונים, והמשאלה שזה שהשרב ייגמר. מה רצו להגיד מעבר? פתרונים לכותבים. לפחות לפי הקולות והצלילים, יש כאן סיפור בעל סממני מתח, שזוכה להרמוניה יפה של הצמד. לא רק: אסנת הראל, עידן חיים-דוד מייצרים סוג של דרמה שאינך מבין את פשרה, לפחות לפי הטקסט הזה. האם השרב מבטא משהו שהוא מעבר לאי הנוחות הפיזית? על כך השניים אינם מספקים תשובות בשיר הזה. לפחות הוא (השיר) תואם את שם הצמד – "אקלים". עוצמת השירה מתורגמת בקליפ לסוג של כוריאוגרפיה המתארת מאבק במדבר, וזה נראה סתמי ומנותק.
בימוי, צילום, עריכה: מורן קריב
אתה ואני במדבר / והשמש בלב שמיים
כל כך חם, המסע לא נגמר / מחזיקה מעמד בינתיים
את ואני במדבר / החול לוהט ברגליים
כל כך חם, המסע לא נגמר / האבק בעיניים
שייגמר כבר השרב / שיישטף הכל עכשיו / מים
שני יתומים במדבר / איש לא חסין מהשמש
כל כך חם ונמשיך גם מחר / לספור נמש ועוד נמש
יש נקודה בקצה / בחזה עולה הדופק
לשם, אם נרצה / כוחות אחרונים אל האופק
שייגמר כבר השרב / שיישטף הכל עכשיו
שייגמר כבר השרב / שיישטף הכל עכשיו / מים
