נדמה לי שראיתי את מירי מסיקה מרימה עיניים ומודה לאלוהים. ליד הפסנתר שר שחר עדווי, הבחור עם הפיאות, Just The Way You Are של ביל ג'ואל. ג'ואל כתב את השיר הזה על אשתו הראשונה, אליזבת. ביטוי טהור של אהבה ללא תנאי, הוא נתן לה אותו כמתנת יום הולדת. למרבה הצער, לאחר תשע שנות נישואים, ג'ואל ואליזבת התגרשו ב-1982. השיר זכה בגראמי כשיר השנה של 1979.
אל תשאלו מה לעדווי ולעניין אהבותיו של ג'ואל. מבחינתו – בחר לעצמו שיר שיושב בול על מידותיו. נתן ביצוע שנשמע לי סטיבי וונדר. נקי, מאופק, פסנתרנות מדויקת. הייתי שולח לג'ואל לקבל תגובה. הטיפול של עדווי בשיר הוא מופת של קאבר.
הקרב נערך הפעם בין המועמדים הצעירים בקבוצה של נטע ברזילי. הערוץ כינה את המעמד – "קרב הגלדיאטורים", הפרזה כיאה למנסחי כותרות, שחושבים רק רייטינג. אלישע נחמיאס ממש לא נשמע "גלדיאטור" בגרסה שלו ל"קוצים" של אביב גפן ועידן רייכל. שירה קטנה, מאופקת, רגישה, לא קורצת לאירוויזיון.
מיכאל בן דוד כבר שינה לעצמו שם לקראת זכייה. כמייקל דיוויד הוא שר California Dreamin. גפן לא האמין להצגה. בן דוד הבין את גפן. הודה כי מאז ומתמיד הוא משחק אותה פומפוזי. מצד שני מה זה אירוויזיון אם לא הצגה אחת גדולה. אז אם שאו, אין לבן דוד על מה להיות מתוסכל.
רמה בפני עצמה: אלי חולי. מביא איתו לא רק את הבגרות, שצבר מאז דה וויס, אלא יכולת להעניק לשיר את הפריזמה שלו. הוא שר Broken Strings של ג'יימס מוריסון מ-2008. אם לומר את הדברים הכי פשוט: זמר פופ-רגש נפלא. מתייחס לטקסט, שומר על איזונים נכונים. אם אירוויזיון – יש לכם כאן מועמד רציני.
נטע ברזילי – היא השופטת הכי רגשנית שהיתה אי פעם בתחרויות מוסיקה בטלוויזיה. כל התרגשות מקבלת אצלה ביטוי פיזי מיידי. הרבה הבעות ודמעות. ראינו את זה עליה, כשהיא נאלצה להיפרד מעמית בן זקן, אחיה של עדן, ששר "אם אתה גבר" המוכר מנועה קירל. היא נימקה נכון את ניפויו מהתחרות, אבל פרצה בבכי… אז נכון, יש משהו אנושי נוגע ללב בשופטת הזו.
בילי ג'ואל Just The Way You Are
שחר עדווי Just The Way You Are
