ניכנס לתוך סערת רגשות של מתוסכלת, חצויה, מרירה, היסטרית, ואוהבת בטירוף. מציגה בשיר בחור המום: "הכל שטויות, מתי תפסיקי עם הדרמה/ זה לא בשבילי, אני יודע הכל/ סותם את האוזניים וטומן את הראש בחול". השיר הוא שילוב של אשמה נגד מי שאיתה ונסיון לחשוף את הכאב והקונפליקט שבעטיו. אריאל דימנט, בזמנה מתמודדת ב"אביב או אייל", מצליחה להכיל את עומק הדרמה האישית, נמצאת בתוכה.  דימנט עוצמתית בהבעת הדכדוך, נוגעת בנימי נפשה, באמצעות טקסט פשוט, מנגינה מורכבת ועיבוד פונקציונאלי. היא מצליחה לשדר את שמתחולל בתוכה. הקליפ מעיד על האוריינטציה התיאטרלית של דימנט, מעגן את השיר בחזרה על סצינה על הבמה. ההמחזה הבימתית מעט יומרנית, ולא מצליחה להעצים את הדרמה האישית.

שואלת את עצמי אותן שאלות/ אם קמת והלכת אז חייבת להיות
סיבה שעזבת, לא יכול להיות שסתם זרקת/ את כל החלומות שלנו לפח
מתעוררת לבוקר בלעדיך / זה קשה להיות שלמה, כשהלב נחצה
אתה הרי יודע, אני לא מסתדרת/ זה לא עניין של זמן אתה בחרת אחרת
תסתכל לי בעיניים, תישאר לידי בינתיים/ לא רוצה מלחמות להפסיד לך
זה לא משחק זה החיים שלי ושלך
אם היית מבין שאני לא חוזרת/ היה לנו טוב ויכל להיות אחרת
זה לא בשבילך, אתה יודע הכל/ עברת עשרים ואחת שנה מבלי ליפול
לטעויות, אתה אומר לא בנוי לדרמה
הכל שטויות, מתי תפסיקי עם הדרמה/ זה לא בשבילי, אני יודע הכל
סותם את האוזניים וטומן את הראש בחול
תסתכל לי בעיניים..
אז הצלחת, שברת, ומכרת לי שקרים/ שנזלו מהידיים כמו מים
אני לא רוצה יותר, רוצה שתישאר/ עם כל הכעס, לא רוצה,
בחור אחר..
תסתכל לי בעיניים, תישאר לידי בינתיים/ לא רוצה מלחמות..
ואם זה לא מסתדר, אז עדיף שתלך/ כי בינינו, אמרת שזה לא ילך
זה לא משחק, זה החיים שלי.