אתי אנקרי הניגון שלך

אתי אנקרי הניגון שלך

מנגינה נוגה אצילה מוארת באור פנימיותה. זה הניגון  שלה.

4.5/5

"הבת שלי אומרת: אמא את שרה כל כך שקט, למה את לא זועקת?" (דברים של אתי אנקרי, מתוך חוברת הדיסק החדש)
אתי אנקרי מעולם לא זעקה זעקות מלודרמטיות במוסיקה שלה. הפעם – עוד פחות. אחרי ששמעתי 12 שירים, הייתי אומר – המיית ליבה שרה, צנועה יותר, אינטימית יותר, רגועה יותר, מפויסת יותר. מנגינות נעימות, לוטפות, מקצבים סימטריים, קול רך, נוגה, מלא אמונה וערגה. רשמתי משפט מהשיר היפה "נסים": "איך העצב מת משמחה". בשפת ניתוח השירה, קוראים לזה "אוקסימורון" – צירוף לשוני של הפכים/ניגודים שיוצר משמעות חדשה. צרוף שמביע רגש שאין לו שם והגדרה, אבל בשומעך אותו – אתה בהחלט מרגיש.
זה האלבום החדש – עצב שמת משמחה. אתי שרה על עולם בלי גוף שנושק לעולם הזה. המנגינה – מקצב בוסה ידידותי לכל נפש. במהותה כמוסיקאית, כזמרת, כיוצרת – אותה אתי אנקרי. מנגינותיה לעיתים – כמימי נחל מפכים. מלודיים להפליא. הטון שבוקע – מגיע מעמקי נשמתה.
אלא שהפעם, באלבום שמגיע אחרי שירי יהודה הלוי, אנקרי באה מאמונה, נותנת נפשה לניגון המקודש. שרה: "פלגי מים רבים ירדו עיני/ על שלא שמרתי תורתך" – שירה זכה, גם היא נוגעת בבוסה, לא דרמה, מנגינת הלב, טון מנוחם, וגם כאן – הצער הופך ליופי צרוף בליווי אקוסטי (צליל הגיטרה הפריכים של יחיאל חסון) האינטימיות הרכה – אינה מבטלת את רחשי ליבה, טון תחינתה המשווע ב"אף פעם אל תעזוב אותי". עיבוד שיש בו שעטנז יפה של קלאסיות וים-תיכוניות (עוד) בקצב כזה "פול סיימוני".
אלבום, שהוא גם שיחת נפש של אישה מאמינה, שמנהלת שיח עם בורא עולם – תוך פיוס/הרגעת עצמה – מה אני כועסת, מה אני דואגת, מה אני פוחדת כאשר "הכל מאתך יתברך", "ואתה פוקח את עיני".
אני לא הולך שבי אחרי טקסטים כאלה. לעיתים יש תחושה שהנשגב מכל – אינו בר שיחה במילים של בני אדם. אבל אשרי המאמין, ואני מאמין לאתי אנקרי, שהיא שרה הכי אותנטי את שירת אמונתה.
"אבי" – שיר זיכרון – מהשירים היפים בדיסק, משיריה היפים ביותר של אתי אנקרי. מנגינת רגש מעודנת, שירת נשמה מאופקת. עיבוד שמעניק יופי אינטימי לשיר. מעבר מלודי מפתיע במשפט המושר חרישית: "זו שירת השרשרת שעולה וגוברת" וגם הניסיון להגיע ללא מושג: "ממי התהום מתחת לרגלים/ עד עומק השמים". זהו שיר ערגה, שנוגע במקומות האלה. יוצרת-זמרת מופלאה בשיר הזה.
"מחוץ לזמן" – עוד אחת ממנגינותיו המופלאות של הדיסק, בעיבוד טעון במתח דרמטי דק. שיר אמונה, שגם נוגע במסתורי החיים: "מעין חתום/ פורץ בדמעותי/ מנסתרות נקני/ חבקני אלוקי" ו"רק מחוץ לזמן/ אדע מה עשיתי כאן".
"כל העולם נברא בשבילי" עפ"י מסכת סנהדרין – מהשירים הפחות טובים בדיסק. נפתח במשפט פרוזאי : "אני גיליתי שהחיים שלי הם חד-פעמיים/ ובזכות זה אני רוצה בחיי העולמים" – העדר הקסם הלירי והמלודי שקיים בשירים אחרים. לא אהבתי גם את השיר שבו אנקרי מאנישה את צניעותה ("צניעותי") ופונה אליה כדבר אל אישה בגוף שני – "צניעותי את מתברכת ברזי העולם הבא". לא משהו שמעיד על צניעות. אהבתי את ההשתעשעות במילה כלום בקלילות מחויכת על אפסותה מול היקום בשיר "כלום" – ("אני כלו כלו כלו כלו כלו כלו כלום/ גרגיר של חול נישא ברוח") בקצביות סימטרית פשוטה.
"כינור דוד" (עפ"י "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה, אזכרה נגינתי בלילה ויחפש רוחי" – תהילים) – מציג את עולמה הפנימי של אנקרי נכון לעכשיו בקורלציה מופלאה לעולמה המוסיקלי. שיחתו של כינור, שמתעורר משנתו לשוח עם השם יתברך. זוהי אתי אנקרי במיטב המוסיקליות שלה, שצליליה נבראים מאמת פנימית מאוד מוצקה מתחושת שלמות של חסד ורחמים. מנגינה נוגה אצילה מוארת באור פנימיותה. זה הניגון  שלה. איך העצב מת משמחה.

מלים, לחנים, עיבודים והפקה מוסיקלית: אתי אנקרי עריכת סאונד ויעוץ: ארז לב ארי.
רשימת שירים: הניגון שלך, פלגי מים, אף פעם, הכל מאתך, אבי, מחוץ לזמן, כל העולם נברא בשבילי, צניעותי, כלום, נסים, תעמיס, כנור דוד, הדו לשם – לחן ושירה יוסי אנקרי

יָא-אָמְנָא האלבום התוניסאי

אתי אנקרי פייסבוק

אתי אנקרי הניגון שלך

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן