באלבומם השלישי גארבג’ נשמעת להקה משוחררת, לא מופקת בכוח שמתבססת על גיוון נהדר, ומשתמשת בכל ההשפעות והניסיון ומגיעה לליטוש יוצא מהכלל. הם אגרסיביים, רוקיים, פופ מלודיים, טריפ-הופים, גרוביים, אלקטרוניים. מה לא. ויש להם את שירלי מנסון בקולה המיוחד הטעון והלא מתמרח ששרה טקסטים ציניים נוקבים. גארבג’ עושים בדיסק הזה הכל כדי שלא נוכל להכניסם למשבצת, ובכל זאת נשמעים מאוד מסוגננים.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email