"הדירוג המקסימלי של חמישה כוכבים? תנו לאלבום הזה שישה!" (מגזין "דאונ ביט" 1963) הסופרלטיב אינו אקראי. זהו אחד התקליטים המיוחדים שיצאו באותה שנה, שזכה בפרס גראמי לאלבום הג'אז הטוב ביותר בשנת 1964. ביל אוונס הקליט את האלבום בפסנתר של גלן גולד, CD 318 בפברואר, ובמאי 1963. הטכניקה: אוונס הקליט את עצמו שלוש פעמים בהקלטות חופפות (Overdubbing).
אוונס במקביל לבאד פאוול הפך לאחד בפסנתרנים המשפיעים ביותר בדורו. אוונס, יליד פליינפילד 1929, שינה באופן משמעותי את ההרמוניה, הפיסוק (פרייזינג) והתפיסות המקצביות של הנגינה בפסנתר.  נגינתו גילתה מוסיקאי בעל רגישות דקה, עומק, ליריות, ומעל לכל –  מגע "קלאסי", טכניקה ייחודית בארגון האקורדים, בצבע הרמוני. האלבום היה קלאסיקה מיידית לקהילת הג'אז.
ההבנה המוזיקלית המדהימה של אוונס מקבלת בתקליט הזה הארה גדולה תוך כדי נגינת סטנדרטים כמו "'Round Midnight", "Stella By Starlight" כמו גם "Just You, Just Me" ו-"Blue Monk"
מייקל נסטוס, מבקר הג'אז של האול מיוזיק גייד כתב: "בהחלט אחד התקליטים היותר חריגים בדיסקוגרפיה של אוונס, שבמובנים מסוימים מציב סטנדרט במוזיקה הפופולרית בכלל ובג'אז בפרט"

1. Round Midnight (Monk, Williams) – 6:35
2. How About You? (Lane, Ralph Freed) – 2:50
3. Spartacus Love Theme (Alex North) – 5:10
4. Blue Monk (Monk) – 4:32
5. Stella by Starlight (Young, Washington) – 4:52
6. Hey There (Richard Adler, Ross) – 4:31
7. N.Y.C.'s No Lark  (Bill Evans) – 5:36
8. Just You, Just Me (Jesse Greer, Raymond Klages) – 2:37
9. Bemsha Swing (Denzil Best, Monk) – 2:56
10. A Sleepin' Bee  (Arlen, Capote) – 4:10