בית הבובות מישהו שומע

בית הבובות מישהו שומע

מה אנחנו יודעים על עצמנו? אנחנו רוצים לדעת יותר, אך ממשיכים לתהות ולתעות

מילים:רפנאל מוסקל ז"ל לחן: אמיר אטיאס ואיתי שיף הפקה מוסיקלית: דודי לוי
4/5

מה אנחנו יודעים על עצמנו? אנחנו רוצים לדעת יותר, אך ממשיכים לתהות ולתעות.  רפנאל מוסקל ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מבין שהוא אינו מבין. המישהו או המשהו ששומעים אותו הם הנחה וסימן שאלה.  מה הוא מיוחד מאחרים? "וגם אם אין כבר כוח למשהו חדש חיפשתי את הדרך למשהו קצת מורגש". מה בדיוק רוצה רפנאל מעצמו? – גם הוא אינו יודע. חוזר על השאלה הנדושה – מאיפה באתי ולאן אני הולך". רוצה למצוא את המקום "שכולם מבקשים". לאיש מאמין אין התלבטויות. יש לו כל התשובות.
ל"בית הבובות" יש תשובה מלודית להפליא. הם נמצאים באותו מקום שבו נמצא רפנאל מוסקל ז"ל – בין שמיים לארץ. מעניקים למילים נינוחות נוגה ללא ביטוי פנימי דרמטי. העיבוד וההפקה האקוסטיים לשיר מייצרים צליל עשיר, הרמוניה ענוגה, שירה מתכוונת. קולות שמימיים. בלדת פופ יפה, אבל ככזו היא נשארת, רגועה ושלוה, מסתובבת סביב – ולא ממש נוגעת בליבת הבעיה, ואולי זה בדיוק המצב שמתאר הכותב – התחושה שיש משהו באוויר אבל אינך יכול לגעת בו.

מישהו שומע אותי ולא נותן לי סימן אבל משהו שומע אותי והוא נמצא כאן, מזמן את מה שחשבת כבר מישהו חשב ואם כבר לעשות אז למה עכשיו/ ואיפה שהלכתי יש מישהו שדרך שמפלס את הדרך אליה הוא נפתח/ את מה שראיתי מישהו כבר צילם/ ממה שעשיתי אי אפשר להתעלם/ וגם אם אין כבר כוח למשהו חדש חיפשתי את הדרך למשהו קצת מורגש/ מישהו שומע אותי ולא נותן לי סימן אבל משהו שומע אותי והוא נמצא כאן מזמן/ קח אותי למקום אחר/ זרוק כדי שאוכל להשתחרר/ לצאת מהבועה לחפש לי את השקט/ למצוא לי חיים ישנים חדשים/ קח אותי למקום אחר/ זרוק כדי שאוכל לברר/ מאיפה באתי ולאן אני הולך/ למצוא את המקום שכולם מבקשים/ מישהו שומע אותי ולא נותן לי סימן אבל משהו שומע אותי והוא נמצא כאן מזמן

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן