ביתניה בלאיי - יש בליבי כינור

בית ספר למוסיקה: המורים אינם האטרקציה

ביתניה בלאיי - שילוב אולטימטיבי בין שירה לנגינת כינור

4/5

הנהלת בית הספר למוסיקה בוחרת את המורים הכי מתוקשרים במוסיקה להוביל את התוכנית, אבל נכון לעכשיו אחרי הסולואים והדואטים, מעט למדנו מהמורים הנחמדים, ויותר התפעלנו מהכשרונות המזמרים. לנועה קירל, סופרסטארית, חביבת המיינסטרים – אין מה לומר אחרי הביצועים פרט ל"חמוד", "מטורף" וכו.  פה ושם היו כמה הערות של מירי מסיקה, שני משפטים של סקעת, אבל בגדול נוכחותם של המורים בתחרות הרבה פחות בונה ואטרקטיבית מזו של הילדים. נוכחותה של הועדה המקצועית – ועדת קישוט.
אטרקציה 1: מיקה משה (12), ילדה גדולה תרתי משמע,  ויאיר רפאל (8.5), זאטוט ממש,  שרים "מחכה" של ריטה ורייכל, ופערי הגובה מתבטלים.
אטרקציה 2: שני זמרים מסגנונות שונים – זוהר זכרוב (13) וחיים ציפל (13) עושים את "אמא הייתי יכול" של חנן בן ארי בשילוב אינטגרטיבי מופלא, בסלסולים מלוטשים, במנעדם קוליים מפתיעים.
אטרקציה 3: סער מיכאל בן 9, ששר "מישהו תמיד הולך איתי" המוכר מעופרה חזה, מוכיח כי סלסול קולי הוא אמנות שאינה שייכת רק לז'אנר המזרחי. הילד המפתיע יכול לסלסל פלמנקו וגם אוריינטלי. המיומנות שלו נשמעת מולדת.
אטרקציה 4: מתן הדאיה נשמע הזמר הכי Cool והכי אינטילגנטי בבית הספר, הפעם ב"שטח הפקר" של עלי מוהר ויוני רכטר, שיר קשה לביצוע. אטרקציה 5: ביתניה בלאיי מסתמנת כשילוב אולטימטיבי בין שירה לנגינת כינור, הפעם בביצוע "יש בליבי כינור" של נורית בת שחר צפריר ועידן רייכל.

 

ביתניה בלאיי – "יש בליבי כינור"

מתן הדאיה "שטח הפקר"

סער מיכאל – "מישהו הולך תמיד איתי"

זוהר זכרוב חיים ציפל – "אמא אם הייתי"

יאיר רפאל ומיקה משה – "מחכה"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן