הידיעה על מותו החזירה אותי 47 שנה אחורה. את בני נגרי, שנפטר בשבוע שעבר בלונדון, ראיינתי ב-1972 על המוסיקה שכתב להצגה "אל תקרא לי שחור".  נגרי, אז בן 22, סיפר כי הרעיון למחזמר  נולד אצל הבמאי-כוריאוגרף  דני ליטאי, ששמע שירים שהוא (נגרי) הלחין ללהקת חיל הים ("שרק יהיה שקט", "מי ישא את נשמתי"), וגילה בהם אלמנט של מוסיקה שחורה. הוחלט על הצגה המתבססת על סגנון הספוריצ'ואלס ( (Spirituals), שירי העם והדת של השחורים בארה"ב , שהיוו בסיס למוסיקת הבלוז, הנשמה והג'אז. כדי להשיג  אפקט מוסיקלי גדול יותר בהצגה, הגביל הבמאי את התנועה לטובת המוסיקה. בניגוד לשיטת העבודה שהיתה נהוגה בלהקה המבאית, לפיה כותבים פזמון ללא עיבוד, והשיר מתגבש על הבמה על פי הנחיות הבמאי, הפעם נכתבו מראש הפזמון והעיבוד. השאלה שנותרה – איך יבצעו זמרים שאינם אמונים על המוסיקה והמקצבים האלה את השירים. את התוצאות הטובות השיגו רותי נבון שחיה 17 שנה בארה"ב ועוזי פוקס ששר בסגנון רוק סול בלהקת עוזי והסגנונות.
"אל תקרא לי שחור" היתה ההצגה הראשונה שבני נגרי כתב לה את כל המוסיקה. לפני כן הלחין מוסיקה בצורה חלקית ל"אני ואת והמלחמה הבאה" ול"קטשופ" של חנוך לוין.
אני זוכר אותו צעיר שמנמן בסנדלים, שנראה כמו קיבוצניק. סיפר כי למד מוסיקה מהאזנה פסיבית לתקליטים, אוטודידקט שישב שעות על גבי שעות בספריה המוסיקלית של היכל התרבות ולמד מתוך ספרים. במקביל החל ללמוד חליל ומוסיקה קלאסית אצל אורי שוהם, החלילן של הפילהרמונית, ניגן חליל ב"כנר על הגג" , אז גם התוודע לנושא התזמור והעיבוד במוסיקה, וכתרגיל עיבד שיר למי שנקרא אז יגאל בשרי – לימים יגאל בשן.  במסגרת השירות הצבאי החליף את אילן מוכיח בתפקיד מדריך מוסיקלי של 6 להקות צבאיות, וכאן מצא קרקע פוריה לניסיונות.
"אני נוטה יותר לעיבודים ולתזמורים מאשר לכתיבת שירים בשל היכולת לנצל יותר את הידע והטכניקה שרכשתי.  בתחום הזה אני יכול אף להתעללם ממצבי רוח שונים. בכתיבת מוסיקה, לעומת זאת, האחריות גדולה יותר, משום שפזמון בן 3 דקות קובע לעיתים את רמתך וגורלך המקצועיים בין אם תרצה ובין אם לא".
מאז הראיון ההוא לא פגשתי עוד את בני נגרי. בשנים הבאות שמעתי מעט מאוד על עשייתו המוסיקלית. בהמשך הסתפק בעבודות מעטות, והעביר את חייו ללונדון.

*** בני נגרי היה המנהל המוזיקלי של צוות הווי של הנח"ל בסוף שנות השישים של המאה העשרים, ובשנת 1968 הפיק את תכניתו "כמה טוב".  המנהל המוזיקלי של "רפסודה בכחול" (1969) תכניתה של להקת חיל הים, שעבורה עיבד את השיר "אנשי הדממה". עיבודים לאלבום הבכורה של שלמה ארצי (1970), הפקה מוסיקלית של "לה בומבה" של להקת התותחנים, לה עיבד בין השאר את "פרחים בקנה", הפקת "שירת הים", תוכנניתה של להקת חיל הים (1971) עם השירים-להיטים "חסקה" ו"על אם הדרך", אותם עיבד. ניהול מוסיקלי של להקת הנח"ל בתוכניתה "הפלנח"ניק". הלחנה ועיבוד של המחזמר "אל תקרא לי שחור" (1972) שני שירים מתוכו דורגו במצעדים השנתיים, "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן". לפסטיבל הזמר והפזמון של 1973 הלחין ועיבד נגרי לגידי גוב את השיר "יעלה ויבוא"השיר האחרון של נגרי במצעדים השנתיים היה "עוד סיפור אחד של אהבה", שעיבד לשימי תבורי עבור אלבומו "שבועת עולם". השיר הגיע למקום התשיעי במצעד השנתי תשמ"ב (1982).

"יום יבוא"  – "אל תקרא לי שחור"

גיידי גוב – "יעל ויבוא" פסטיבל הזמר 1973