האם אהבה בוערת לאורך זמן היא פנטזיה? מחקרים מראים שלעיתים קרובות החיים יחד מתגלים כאויב מספר אחת של הרגש הלוהט. השאיפה האולטימטיבית של כל אהבה היא גם האיום מספר אחת עליה. האם אפשר לחיות שנים ארוכות יחד ולהמשיך ולאהוב כמו בהתחלה?
בעז שרעבי ומכלוף ישכנעו אתכם שהשמיים הם הגבול כשמדובר בזוגות שממשיכים לאהוב אחרי כל השנים שעברו, אחרי כל השינויים והמשברים שחוו. כדי להמחיש את התחושה של "אותו לב פועם בפנים" מגייסים את טבע לדימויים כמו "כמו הסירות שמחכות שהסופה תחלוף/ כמו הגלים את מחזירה אותי תמיד לחוף".
המוסיקה כאן מעידה: את האידיאל הזה אפשר להמחיש: כמה סנטימנטלית יכולה להיות אהבת נצח במיוחד כשהיא יוצאת מדואט של שני לבבות הומים.
השיר בנוי נפלא כבלדת האהבה מלודית – מנגנת רגש בלחן, בקולות, בתזמור. אתה יכול להיות המבקר שננעל על מסלול ציני של ממרח קיטש סנטימנטלי מיושן,. אני לא שם. נותן ללבבות השרים להמיס אותי. הם מצליחים.
תראי…עברו שנים ואת יפה אותו האור אותם פנים
ובשכונה שלי בנו כבר בניינים, הם מסתירים תשמש
תראי, זה אמיתי וגם הזמן לא משקר כשאת איתי
ומה יהיה אם לא תהי פה ליידי/ רק חלומות מאמש
עבר הווה תמיד איתך פשוט תראי/ הזמן עובר ושוב חשוב לי שתדעי
אני אוהב אותך/ עברו שנים אני עדיין עוד לומד אותך
מהשברים והסדקים אני שלם איתך
ואת איתי נשארת/ עד הסוף
כמו הסירות שמחכות שהסופה תחלוף
כמו הגלים את מחזירה אותי תמיד לחוף
ואת עליי שומרת
תראי…אחרי שנים ואת טובה אותו הלב פועם בפנים
ובגינה שלנו יצמחו פרחים, שמחכים לשמש
תראי, זה אמיתי וגם הזמן לא משקר כשאת איתי
אני לומד להסתכל על העתיד/ ולשחרר מאמש
עבר הווה תמיד איתך פשוט תראי
הזמן עובר ושוב חשוב לי שתדעי/ אני אוהב אותך
עברו שנים אני עדיין עוד לומד אותך
מהשברים והסדקים אני שלם איתך
ואת איתי נשארת/ עד הסוף
כמו הסירות שמחכות שהסופה תחלוף
כמו הגלים את מחזירה אותי תמיד לחוף
ואת עליי שומרת
