ברי ובניון

ברי סחרוף ועמיר בניון בג'אז

פסטיבל ג'אז תל-אביב

4.5/5

סחרוף – ג'אז? תסכימו שאין עוד גבולות סגנוניים בפסטבלים, שהגבולות נחצים. תגידו שסחרוף הוא מוסיקאי אקלקטי, שחובר לכל ז'אנר. גם זה נכון. וגם: אין כמו סחרוף לעורר עניין ולהביא קהל, שאינו אמון על ג'אז. ממש נכון. כשמדובר על הרכב  פסנתר,  גיטרה, כלי הקשה ובס- עומרי מור, איתמר דוארי, וגלעד אברו כאורח, לא צריכים להתעסק בהגדרות, אלא במהות הניסוי עם המוסיקה של  ברי סחרוף. את ההרכב הזה במופע המיוחד הזה שמעתי בפסטיבל הפסנתר באוקטובר 2018. אין בעיה לעשות קופי פסט לפסטיבל ג'אז.
אני שומע את ברי סחרוף הרבה שנים, עוקב אחרי החיבורים שלו עם יוצרים וזמרים. הוא משת"פ נדיב מאוד. הפעם שם המשחק הוא מרקמים של סגנונות, חיבור של רוקר עם נגני ג'אז. המבחן הוא באיכות הכוללת של הצליל שנוצר בעיבודים, היחסים המיוחדים שנרקמים בין הכלים. ברי סחרוף ישב מתחילת הערב על כיסא, כדי לתת תחושה, שהוא כאן לא על תקן של כוכב, אלא חלק מיצירה דמוקרטית משותפת. אכן: הערב התפתח לפיוז'ן מרענן של מזרח ומערב, שהעניק חיים חדשים לשירים מהרפרטואר הרבגוני שלו, בקצב, בהרמוניות, באילתורים.
אצל סחרוף  לא מדובר במהפך, אלא בסקרנות טבעית ליצור עם נגנים וירטואוזים, שיודעים לקחת אותו אל מרחבים חדשים, להתנסות  בהפריה הדדיית מאתגרת. חבל שאת הפסנתרן עומרי מור לא שמעתי בשירים רבים. רק בקטע האינסטרומנאלי "זידאן" התרחש מפגש נפלא בין ג'אז ומוזיקה אנדלוסית. יותר מאשר מור, בלט איתמר דוארי בביצועי ההקשה שלו, שהוסיפו נדבך מניע עוצמתי לערב. את ההנאה שלו מהנגינה עם ההרכב ראינו על פניו הקורנות של סחרוף, כשהחליף גיטרות (חשמלית, אקוסטית) והוסיף צלילים מהקלידים האלקטרוניים, בגרסה מורחבת  מצוינות ל"כמה יוסי", בקאבר נפלא ל"עיר מקלט" של אהוד בנאי. אחד מערבי הקרוס-קלטשר המלהיבים שנשמעו כאן לאחרונה.
ומה עושה עמיר בניון בפסטיבל ג'אז? כן, כן עמיר בניון לראשונה בפסטיבל הזה. אנחנו באולם אסיה. בתוכניה הבטיחו  עיבודים מיוחדים באווירת ג'אז אקוסטי אלקטרוני, אלתורים וצבעים חדשים, שיתנו לשיריו המוכרים פרשנות חדשה מרעננת. בהרכב מצאנו את נגן הפסנתר/סינטיסייזר נעם חבקין,  גלעד אברו – קונטרבס ובס , אלעד לוי בכינור, הלל אמסלם בכלי הקשה. ואמיר ברסלר בתופים, הוא גם מי שניצח גם על ההפקה המוסיקלית. יחד הם ניסו לקחת את שיריו של בניון לשדה ניסויים חדש. בשורה תחתונה – לא התרחש כאן מהפך. עמיר בניון נשאר אותו עמיר בניון יוצר וזמר נפלא, גם שיריו נשארו ברובם אותם שירים, אלא שהוא נתן רשות לאמיר ברסלר לנסות למתוח אותם מ-3-4 דקות ל-6-7 דקות ולפתוח לנגנים מרחב לקשט ולאלתר. לעיתים היתה הרגשה, שהוציאו את השירים מחלקתם הטבעית ואיפרו אותם בצבעים חדשים מעט מלאכותיים, ערבבו מין בשאינו מינו. במקרים מועטים ה"איפור" העניק להם עוצמה מחודשת. בשיר אחד, אלג'יראי במקור של דחמן חוואשיעמיר נגע במארג מוסיקלי נפלא מהסוג שמוגדר כיום "מוסיקת העולם".
בגדול: לשמוע את בניון בעיבודים האלה, בהרכב הזה – אירוע מוזיקלי נדיר, וטוב שיש פסטיבל ג'אז שמאפשר לזה לקרות.

שירים ברי סחרוף: ככה זה, יעלה, לב שלם, דממו שרפים מזמר, זידאן, עיר של קיץ, בואי  הביתה, כמה יוסי, עיר מקלט, בסוף של יום, כלום זה לא סתם, בשבילך, שלום לבן דודי.
שירים עמיר בניון: התגלות הנפש, שלכת, רק את, אפילו, מי תרצי, טמבל, הכל עד לכאן, שיר אלג'יראי, כשאת עצובה, נשמתי, עומד בשיר הדרן" שמחות קטננות, ניצחת איתי הכל

צילומים: מרגלית חרסונסקי

כשאת עצובה

שיר אלג'יראי

הכל עד לכאן

ניצחת איתי הכל

ברי סחרוף עם עומרי מור ואיתמר דוארי – "עיר מקלט"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן