הניתוק מהעבר מקרב אותה אליו מחדש מפרספקטיבה עכשווית. ג'וזי כץ חווה את העכשיו מתוך מבט אל האתמול. המסקנה בסופו של יום – אוהבת את מה שנשאר, לא מתגעגעת לעבר. עכשיו כבר טוב. פעם אחרונה ששמעתי חדש של ג'וזי כץ היתה ב-2011. היא שרה באנגלית "After all the love is gone", שיר של נתן סלור ויסמין אבן. אז זו היתה בלדת אווירה נוגה, בה ג'וזי שרה תחושה של לבד שנובעת מבדידות וחוסר אהבה על רקע עיר מנוכרת. החדש הוא הוא שיר של השלמה עם מה שהיה וקבלת ההווה בתערובת תחושות שמכסות תקופות.
בטון האלט, בהגשה המאופקת, במנגינה הרומנטית, ג'וזי כץ שרה סלואו בנוסחים של פעם. אם אתם בראש אחד, תעמעמו אורות ותיצמדו אליה. אם אתם מכירים את הסיפור שלה, את ימיה עם שמוליק קראוס, את הקריירה שלה – יש מקום להזדהות עם תחושותיה – מה שקרה לי, וניטרל ביקורת רגילה. זוהי ג'וזי, והשיר מעניק רגעים של אמת איתה.
*** את השיר הקליטה ג'וזי כץ בשנת 2006, ומעולם לא ראה אור מאז. השיר שכתב והלחין צוף פילוסוף, הוקלט אז עבור אלבום, אבל בסופו של דבר הפרויקט נגנז. צוף נזכר בשיר לפני מספר חודשים ושלח אותו לג'וזי, שהתאהבה בו מחדש והחליטה לשחרר אותו. השיר שנכתב במיוחד עבור ג'וזי, מציג הלך מחשבה של התחשבנות נפש עם הקריירה והעבר שלה, וכל המעללים שהייתה קשורה אליהם, וגם התשוקה שעדייו זורמת בה.
ועכשיו כבר טוב/ מרגישה אותך קרוב אלי/ מביטה אל הרחוב, אולי
אתה/ עובר לך למטה
ובחוץ תמונה/ של שקיעה מעל העיר שלי/ שאתה כל כך מכיר איתי
אני/ כבר לא מתגעגעת לפעם
זה היה חלום/ שנשבר בימי התום/ ומאז ועד היום
זה לא מפסיק אותנו לשגע/ זה זורם בדם/ לעולם אינו נרדם
וליבי המיותם/ אינו פוסק בי לתעתע
בסופו של יום/ מתרחקת אל שבילי עבר/ ואוהבת את מה שנשאר
אני כבר לא מתגעגעת לפעם
