על הנייר – שיר אהבה נכזבת פשטני לאללה. מכתב קינה וקנאה כתוב הכי פרוזאי אל מי שעזבה אותו/ ברחה ממנו. טקסט שמבקש מוסיקה אולטימטיבית תציל אותו מבנליות מבאסת. אחרי שתי האזנות לא שוכנעתי שהתרחשה כאן ההצלה שיש לכתוב עליה הביתה.
סלסולו של גוסטו משכנע אמנם באמינות צערו, העיבוד עוטף בקונבנציות מזרח תיכוניות יעילות, אבל הציפיות שלי ממנו הם יותר מאשר שגרת גבר המסלסל את ייסורי ליבו בטקסט קונבנציונאלי ובמוסיקה חסרת ייחוד.
לפי דף המידע שהגיע עם השיר, את "רק עוד לילה" כתב גוסטו לאחד מהאמנים המוכרים בארץ אך הרגיש שעליו לבצע את השיר. אני לא חושד בתחושתו, אבל הייתי משאיר את השיר לאותו אמן, שככל הנראה היה מפיק ממנו הון מסחרי משתלם, ככל הנראה הרבה יותר ממה שישרת את גוסטו.
גוסטו רק עוד לילה
אני מבין שטוב לכם ביחד / אחרת לא הייתי כאן לבד
והוא יודע לאהוב אותך / ואת פורחת / אז בטח שלא תחשבי עליי
אמרו לי שראו אתכם ביפו / עם כלב וילדה יפה כל כך
והוא מאיר לך את הלב / ואת זורחת / מאושרת וטוב לך בלעדיי
אז נשבר לי הכל / ונשבר לי הלב
אני רציתי לחלום עלייך / רק עוד לילה
להתגנב ליום שנעלם / אני יושב לי ככה סתם
ומעביר עוד לילה / מנגן מעשן ונרדם
אם את נשארת שם אז/ תזכרי לשכוח
איך ידענו לאהוב ללא מילים
מסתבר שכבר מצאת /עם מי לברוח
אם טוב לכם טוב אז בטח / טוב גם לי
