השיר כתוב ממנה אליו בזמן עתיד, מבט פסימי על עתיד נטול אהבה. זה שיר על אכזריות הזמן המכרסם ברגש. מה שהיה פעם קסם ראשוני לא יחזור. העבר הוא קטליזטור של געגועים למשהו שנראה מנקודת זמן עכשווית תמים וקסום. "המדבר" של הלב כבר לא יצמיח אהבה. החסר הזה הוא עניין אבסולטי. עידן רייכל פוגש את גיא ויהל באמצע הדרך על שיר נוגה שמתאר סוף התמימות ופקיעת הקסם הראשוני. ההצטלבות הזו טובה לכולם – באוריינטציה של שיר רגש, שאינך זקוק להאזנה שניה כדי ללכת שבי אחרי תוגת מנגינתו. במסלול מיינסטרים ישראלי עכשווי, רייכל הוא אורח רצוי ואפילו מתבקש אצל הצמד, ששירתו מתמזגת היטב בבית האחרון. השירה של גיא ויהל ספוגה ברגישות מלנכולית, הרמונית להפליא בסולם המינורי. העיבוד – אפרורי כמו השמיים בקליפ המדברי. שיר עצוב וחם לחורף הממשמש ובא.
צילום בימוי ועריכה: וואדים מכונה
לא משנה לאן תלך/ כי כשתחזור/ כבר לא תהיה תמים
והקסם שהיה לא יחזור/ ואז נשב מחושבים/ מתחשבנים על הכל
ותדע שהלכת אתה
לא משנה לכמה זמן/ וגם אם בעוד דקה/ והקסם שהיה לא יחזור
ואז נשב מחושבים/ מתחשבנים על הכל/ ותדע שהלכת אתה
כי במדבר שלי בלב/ איפה שהלב כבר לא כואב/ ואיפה שתיגע זה לא מרגיש
ולא תצמיח אהבה
בשממה של ילדותי/ איפה שלא נגעת בי/ ולא שאלתי שאלות
ושם חשבתי שטוב
לא משנה לאן תלך / כי כשתחזור / כבר לא תהיה תמים
והקסם שהיה לא יחזור / ואז נשב מחושבים / מתחשבנים על הכל
ותדע שהלכת אתה
לא משנה לכמה זמן / וגם אם בעוד דקה / והקסם שהיה לא יחזור
ואז נשב מחושבים/ מתחשבנים על הכל / ותדע שהלכת אתה
כי במדבר שלי בלב…
לא משנה לאן תלך/ כי כשתחזור/ כבר לא תהיה תמים
והקסם שהיה לא יחזור/ ואז נשב מחושבים/ מתחשבנים על הכל
ותדע שהלכת אתה
