גיל אבישי מגייס את הטבע כדי להמחיש מערכת יחסים מפרה, תומכת. תלות הדדית אולטימטיבית . גם אם בשימוש במטפורות, בחריזה ובמשקל לא המציא מחדש את גלגל השירה, עדיין היופי מבצבץ מהשורות של השיר.
כמו הפשטות הפיוטית, כך גם המנגינה, הטון השברירי, ההפקה האקוסטית משרטטים בדיוק את הנרטיב. אבישי כמו נוגע לא נוגע במהות החוויה בהתרגשות וברגישות, באיפוק אינטימי. גם אם הביצוע אינו של "זמר", עדיין אלה הטון הזה והעיבוד האקוסטי שמסייעים לדיוק בהבעה, המכילה את עוצמת החוויה.
אני עץ את מים, כשתבואי אלי תחייך גם אדמת הטרשים
אני עץ את לי מים, אנחנו בשניים -נצמיח עלים חדשים
את פלג מים שלי, מעיין
אני עץ, עד שמיים יהיה לנו בית, התקרה ענפים ענפים
מהגזע אבנה לך בשתי הידיים את הקירות הזקופים
את פלג מים שלי, מעיין
אני עץ בשבילך, את פלג של מים אשר שורשי מבקשים
אני עץ את המים אשר שורשי מבקשים
