יש כניסה לג'ירפות בפסטיבל הפסנתר הוירטואלי 2020. גלעד כהנא מאמין שלהופעה האקוסטית בפסטיבל ("עד היום הוא לא סיקרן אותי") יהיה המשך. מה שעשה עידן הקורונה לתרבות. כהנא פתח עם מקדם ההדבקה, ה – R. סוד ההצלחה של המגיפה? יש קברניט, והקברניט מחליט שלא להחליט, מה שאומר: יש סגר שלישי. אפשר להירגע.
ג'ירפות אקוסטי בפסטיבל הפסנתר – זה הבלטת קווי המתאר של הלהקה באמצעות פסנתר אקוסטי מאצבעותיו של לוי בן ברוך, הסטנדאפ של כהנא, המוסיקה שנוגעת גם בלירי כשיאיר קז נושף בחלילו ב"אין כניסה לפילים" . ההצגה היא כמובן של כהנא. אלתורי טקסט ושירה. שירים, הוא אומר, זה לקחת משהו רע ולהפוך אותו למשהו טוב כמו למשל המשפט "יש לי חור בלב בצורה שלך". יש כאן נרטיב. עושה שימוש באלקטרוניקה לקודד קול (ווקודר), מבטא תחושות אישיות גם מזווית של נער שלא רוצה לחזור לבית הספר, כי הסגר הרגיל לטוב. רוצה להישאר בבית. לא רוצה יותר פייט. רוצה סגר לייט. אנשים משתבללים. לא יהיה קל לחזור למרוץ.
אם לחזור לסיבת ההתכנסות – יכול להיות שמה שחסר לג'ירפות זה פסנתר אקוסטי? האוזניים אומרות – ואללה. ת. שימו לב לשדרוג שהוא מביא לשיר "מונוגמיה" ("לפעמים אתה רוצה ביגמיה"). גם בשירים אחרים – בן לוויה יותר מרצוי, בתוספת לגיטרות.
קונספט ג'ירפות אליבא דכהנא: "שיהיה לנו חופש להיות הכי חכמים והכי דביליים כל עוד זה עובד, כאשר המוסיקה משחקת תפקיד מרכזי". יש דוגמאות לכאן ולכאן. מה זה חופש? נונסנס ופעלולי מילים נוסח כהנא? לפי ארז רוסו, זה מה שהיתה ג'ירפות בראשיתה. היום יש בה "משהו יותר ישר כן ורגשי". לא ברור למה הם מתכוונים? האם "גג", "וואו איזה אבסורד", או "רמי מואשם באחזת סמים קלים" נכנסים לקטגורייה הזו?
גירפות-אקוסטי-בפסטיבל-הפסנתר-בתל-אביב. מנהל הפסטיבל – שאבי מזרחי, ניהול אמנותי – אתי אנטה שגב. במאי: מארק ז'לקובסקי.
שירה והקשה גלעד כהנא ■ בס ואקוסטית יאיר קז ■ אקוסטית ארז רוסו ■ פסנתר לוי בן ברוך.
