גלי-עטרי סוף העונה -צילום-מרגלית-חרסונסקי

גלי עטרי סוף העונה

רונה קינן מסיימת בגרסתה לשיר בתחושה אפוקליפטית מאיימת במילים "מה יהיה עכשיו".

מילים: רוני ערן לחן: יצחק קלפטר עיבוד: אילן וירצברג
4.5/5

האם זה נכון שהשיר המופלא הזה הוא מהפחות מוכרים של גלי עטרי כפי שמישהו אמר לי? מה פתאום. מוכר גם מוכר. חסר שלא. שימו לב לפשטות של מערבולת רגשות שמגיעה מ"תחושת הזמן" של סיום לקראת התחדשות – במוסיקליות סוחפת. המחזוריות הזו כמו מצביעה על עוד ציפיה למשהו שאינו קורה: שוב עננים, עוד מעט הגשם, העצב מוכר, וכרגיל – ילדות גדולות בוכות בסתיו. כל שנה בסתיו. מנגינה מפתיעה מופלאה של יצחק קלפטר, נישאת על מקצב ואלס, שמעניק איזושהי תחושה של נוחם מזכך גם בצער הבכי של הילדות. גלי עטרי שרה את השיר בערגה כמו חשה את תוגתן.
רונה קינן בגרסה שלה לשיר במסגרת פרויקט "עבודה עברית – מחווה לשישים שנה יצירה מקורית", העניקה לשיר פשטות שמגיעה כמו משירתה של ילדה עד שמגיע המשפט האחרון – "מה יהיה עכשיו", הנטען במשמעות שאיננה במקור השיר מסתיים בצורה לא תמימה בעיבוד מסעיר לכלי מיתר, שיש בה אפילו תחושה אפוקליפטית מאיימת.

*** רונה קינן: "כש'סוף העונה' יצא לרדיו, הייתי בבית ספר יסודי. אני זוכרת שהשיר ריגש אותי משמיעה ראשונה. היה משהו מסתורי ועצוב בטקסט, והלחן הפנט אותי. לא הבנתי מי הן אותן ילדות גדולות שבוכות, אבל היתה לי תחושה שמצבן אינו טוב, והייתי סקרנית לדעת למה. כשהתבגרתי , כבר הבנתי מי הן ולמה הן בוכות. עדיין השיר שמר שמר בעיני על המסתןרים שבו. אולי זה משהו בואלסיות שלו, שמזכירה מנגינה ישנה שמתנגנת בקרקס עצוב ונטוש, ואולי זה מפני ששירים שנכנסים ללב בגיל מוקדם, שומרים לרוב על קסמם. כשמדובר בגרסת כיסוי – תמיד יש בזה מהנה. אני נוגעת בשירים שאני הייתי רוצה לכתוב, ומפצה את עצמי על כך שאני לא כתבתי אותם. זה קצת כמו להתחפש בפורים, אבל לקחת את התחפושת שלך בשיא הרצינות."

גלי עטרי – "סוף העונה" קיסריה 2015

 רונה קינן – סוף העונה

סוף העונה, כל חלון מראה כבר / את סוף העונה, בלילות כאלה / היא לא ישנה, משהו עומד באוויר. / פרק נגמר, כל הסימנים / שהקיץ עבר, יש לה הרגשה / שהעצב מוכר, שוב הגיע סתיו אל העיר.
ילדות גדולות בוכות עכשיו / כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו. / מחכות שכבר ייפול כוכב, / כל שנה בסתיו, מה יהיה עכשיו.
כבר ממחר היא תהיה אחרת / לבד זה מוזר, היא אולי תבין / שמדי מאוחר, שום דבר חשוב לא קרה. / שוב עננים, עוד מעט הגשם / בינתיים שתיקה, עוד מעט הקשת / דממה ארוכה, שבע השנים הבאות.
ילדות גדולות בוכות…  סוף העונה כל חלום מראה כבר את סוף העונה./ בלילות כאלה היא לא ישנה, /משהו עומד באוויר.
ילדות גדולות בוכות…
ילדות גדולות בוכות עכשיו / כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו

מהאלבום "אמצע ספטמבר" 1986

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן