ג'רמאיה 2

ג'רמאיה – רק ביבי

סוף סוף פאקינג מחאה: "אני כועס כי מאכילים אותי בפאקינג חארטות כל היום ומכריחים אותי לבלוע"

מילים – ירמי "ג'רמאיה" אומני לחן – ירמי "ג'רמאיה" אומני עיבוד – רועי ניצני, אדם קליינברג הפקה מוסיקלית – זוהר "ZK" כספי
4/5

חיכינו לאחד כמו ג'רמאיה עם כל הפאקינג, הפה הגדול, האמת בפרצוף, המלל הישיר, ההטפה הבוטה. הרדקור ראפ שמתכתב עם מחאת בלפור. "רק ביבי" הוא ראפ מחאה עצבני, נוקב, תוקפני, מיליטנטי, מחוספס, מהבטן, מהלב, מהביצים. כמו שצריך להישמע שיר מחאה.
הטקסט נשמע אפילו כמו איחור לרכבת המחאה שכבר עזבה את התחנה, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא. אין מה לפרשן. ג'רמאיה הוא  אחד מדוברי ההתנגדות. הראפ לא מחדש, אבל מצטרף למה ששומעים בכל סלון שני.
גם מוסיקלית, אין מה לבשר בראש חוצות: היפ הופ אמריקאי קיים כבר איזה 40 שנה.  תרבות ההיפ הופ הישראלית יחסית ד צעירה. היא אמנם התחילה כבר בשנות ה-90, עם הרכבים כמו שב"ק ס' ובויאקה. בשנים האחרונות  שמענו בעיקר ראפרים מנומסים כמו הדג נחש, או אפילו  נצ'י נצ'.  השינוי  שמציע ג'רמאיה – די עם  תיחכום, פואטיקה, אמנות תרבותית . יש מצב שהראפ צריך לשרת מטרה, ואז – עם כל האמת והבוטות ישר לפנים. זה השיר הזה, כתוב בסדר, קצב טוב, עוצמה, אמינות. אין שום בעיה להיות איתו ראש אחד.

עיניים להם, אבל הם לא יראו/ אוזניים להם, אבל הם לא ישמעו/ עיניים להם…/ אוזניים להם…. X2
צ'מעו סיפור שעוד יסופר עליו רבות/ על בנאדם אחד, כיסא אחד ואפס עכבות/ שלוקח ת'כיסא איתו גם למקלחת
ולא בוחל באמצעים כדי למסמר אליו ת'תחת/ השיטה זה פחד, פחד זה השיטה/ יש פחות תמותה, אבל גם הרבה יותר שליטה
אנשים צריכים ניעור כדי לשפר את הקליטה/ כמו כבשים בלי מטרה בשדה חיטה/ הם רוצים אותנו – עם מסיכות על הפנים
הם רוצים אותנו – לא מחבקים, לא מנשקים/ הם רוצים אותנו – לא חושבים, לא מדברים/ הם רוצים אותנו עבדים, עבדים
וואלאק עבדים *היינו*, לא ניתן
את המשכורת השמנה ש'ך מאן, מי הבנזונה שמממן?/ אתה שולח ת'שוטרים ש'ך להרביץ?/ תחזיר ת'פאקין כסף ש'תה חייב לי, bitch
And let's just call it quits
פזמון: רק ביבי! לא יודע כלום חוץ מלנאום/ רק ביבי! לא נותן לאנשים לנשום/ רק ביבי! שותה ת'שמפניה כמו אלוף/ רק ביבי! שם עלינו זין בפרצוף
אני כועס, כי הם לא רוצים לשמוע/ אני כועס, כי מזיינים לי ת'מקצוע/ אני כועס כי מאכילים אותי בפאקינג חארטות כל היום ומכריחים אותי לבלוע
אז תגיד למי קראת "חרטא", יא נקניק?/ למה יש יותר הזוי ומצחיק מפאקינג שר בלי תיק?/ Ya' punk bitch/ אוכל חינם כמו בספר
נפגין ברחובות ברבבות, מעזריאלי עד הסנטר
סדר, עולמי חדש? לא אצלי ברנש/ עולים לפאקינג בלפור פאקינג מאה אלף איש לקלאש/ יש'ך ד"ש מהרצל דרך אגב
הוא מוסר שזה לא החזון שהוא חלם עליו/ תגיד לי, אין'ך לב לאנשים שמתאבדים?/ לחולי סכרת שמתים בבית ונרקבים?/ יהודים וערבים, מקשיבים מבלי לצאת מהקווים/ אז למה אין לנו מקום בתקציבים?
פזמון: רק ביבי! לא יודע כלום חוץ מלנאום/ רק ביבי! לא נותן לאנשים לנשום/ רק ביבי! שותה ת'שמפניה כמו אלוף/ רק ביבי! שם עלינו זין בפרצוף
אז, לא הספיקו שני וורסים? קח גם ת'שלישי/ בן זונה מטיל פה סגר כל שני וחמישי
תקשיב, אנשים לא טיפשים אז הם לוקחים אישית את השיט, הנאום ש'ך מזמן לא מרשים, חסרה בו קצת אינטליגנציה רגשית על הדף עם המילים שכולן תרמית ענקית, bitch
אז תגידו לי מה כבר אפשר לעשות ולמה כבר אפשר לצפות, מראש ממשלה שכבר שנים לא נותן לי לחיות?
אפשר לשבת ולבכות, או לדרוש את הזכויות/ לצאת בהצהרות, או לצאת לרחובות, אה/ יש וירוס, אבל אין שום מגיפה/ הממשלה היא המחלה שעוד לא מצאו לה תרופה
כולם אומרים לי זו תקופה, וזה עובר/ אני אומר זה לא יגמר אם לא נתעורר, seen?/ כמו כבשים מחופשים להומוסיפיאנסים
מתרפסים מול אפסים שלא יודעים מה הם עושים/ וקונסים אנשים, באוויר הפתוח/ אם הייתה כאן דמוקרטיה היא מתה וזה בטוח yo
מצב חירום? Ya' bet yo' fuckin' ass it is/ Fuckin' Pharaoh, just watch us do the exodus
רעבים ללחם כש'תה במרצדס/ חילונים ודתיים ביחד כבר מתפללים לאיזה נס/ זה לא משחקי הכס פה יא ראיס/ כל העם דופק'ך דיס, כי בביס אכלת לו ת'כיס
כולם יודעים שאין לך מושג מה ת'עושה/ אז בחייאת אמק יא מניאק תשחרר כבר ת'כיסא
פזמון: רק ביבי! לא יודע כלום חוץ מלנאום/ רק ביבי! לא נותן לאנשים לנשום/ רק ביבי! שותה ת'שמפניה כמו אלוף/ רק ביבי! שם עלינו זין בפרצוף X2
עיניים להם, אבל הם לא יראו/ אוזניים להם, אבל הם לא ישמעו/ עיניים להם…/ אוזניים להם… X2

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן