דה וויס הופכת סוג של סטנד אפ קומדי. שחקנים ראשיים: נסרין קדרי ודורון מדלי. ההפקה, העריכה דוחפים לכיוון הזה. צחוקים, צחוקים, צחוקים. אין ברירה. הרייטינג זועק גוועאלד.
אנחנו בתוכנית בידור . עברי לידר כשופט שמנסה תובנות, ייאלץ להשתלב בשאו – גם אם באופן פסיבי. נסרין משחקת אותה – במבעים, בצעקות. מדלי בצבעי ורוד-צהוב משתעשע בעקיצות מחויכות. גם בסטנד אפ קומדי קימת התרפסות מהסוג הזה. האודישנים הופכים חלק מהילולה, יותר תוכנית בתוך התחרות מאשר תחרות על מוסיקה.
מוסיקה: לא נפלנו גם הפעם, למרות שפה ושם שומעים קולות טובים ולעיתים מיוחדים ומעניינםי. הדר מלכה 28 שרה "אמי אמי" ועברה לא רק את מבחן השופטים אלא גם את מבחן ההורים, שימשיכו לתמוך בה כלכלית כדי שתוכל להמשיך לשיר. לדוראל נפש יש קול מאוד מיוחד, חספוס מטשטש זהות בין זכר ונקבה מהסוג שמהווה חותם אישי (השיר "שדות" של נרקיס וראובן נגר). עברי לידר הצטער שלא הסתובב לאלמה קריספין ששרה את "מדוע לא באת" של ירמי קפלן ("כמו אדיוט לא הסתובבתי") אבל נדמה לי, שהוא הרגיש שזה לא היה אודישן טוב.
הדס כהן בת 17 ממודיעין ששרה "תנו לגדול בשקט" (רוטבליט – שבת) זכתה שסוף סוף שפטו אותה נטו על ביצעו ולא לפי הניראות שלה. עברי לידר הופתע לגלות ששי זנזורי, ששר When A Man Loves A Woman, אינו זמר שחור בן שישים, אבל גם תפס כי מדובר בשאו תיאטרלי יותר מאשר זמר בעל סגנון אישי. אם הצגה – אז עד הסוף. רעייתו צליל זנגורי עלתה לאודישן לשיר "השיר שלך" של דודו אהרן, ואז התברר כי תהיה כאן תחרות משפחתית. גם זה טוב בשביל הבידור והרייטינג.
