מה כל כך חכם להגיד: "כל מה שיש בך זו את"? האם אין זה ברור כשמש ביום קיץ? אלא שדין דין אביב ולאה שבת שרות למעשה – "קבלי את עצמך כפי שאת" או: "תני לאוויר לעבור אותך/ אל תנסי לספר או להסביר". לא בטוח שהנלחמות למען זכויות הנשים יהפכו את השיר להמנון שלהן. יש בשיר כניעות, אבל היא נשמעת בשירתן של השתיים אנושית מאוד, משכנעת בכנותה. תשמרי על הטוב שיש בך, הן שרות, תאמיני במה שיש בך ותסתפקי בזה, כי אין עוד זמן לעצור ולנסות לעשות מהפכות ושינויים.
המוסיקה נישאת בפי שתי נשים ששרות מתוך אמונה, גם מתוך ניסיון חיים. תוגה ותקווה נכרכות זו בזו. המנגינה הסימטרית היפה, הדואט החם, הקונטרסט בין העידון של דין דין אביב והחספוס של לאה שבת הופכים לעוצמה נשית אותנטית. לא המנון הפמיניסטיות, אבל המנונן של נשים רבות.
*** השיר קרם עור וגידים במסגרת Studio Sessions של סנגיט סגל, יוצר ונגן גלי ההקשה, שהפיק סדרת וידאו קולאז'ים מוסיקליים בהשתתפות עשרות מוסיקאים ואמנים. מדובר בשיטת הפקה לא שגרתית בה סנגיט דוגם זמרים ונגנים באלתור חופשי, ללא אוזניות, מעבד את כל החומר שנאסף לכדי יצירה שלמה. המוסיקה כמו כותבת עצמה תוך כדי התהליך, וכל משתתף מביא את הרעיונות והצבע המיוחדים שלו.
כל מה שיש בך זו את/ נדמה שאין עוד זמן כמעט/ אין עוד זמן לעצור/ וגם אם נפקחת הדרך לאט/ דעי את ליבך לשמור/ כל מה שיש בך זו את
דמעה בעינייך/ קטנה ותמה/ תגידי מה קורה לך ילדה/ יום ועוד יום ועוד רגע רואה/ הנה שוב… ובכל זאת אישה,/ שוב נשאלת שאלה/ עמוק ליבה בטוב שלה הטוב שבה/ זכה וטהורה
כל מה שיש בך זו את/ נדמה שאין עוד זמן כמעט/ אין עוד זמן לעצור/ וגם אם נפקחת הדרך לאט/ דעי את ליבך לשמור/ כל מה שיש בך זו את
אל תחפשי יותר מדי מילים/ תני לאוויר לעבור אותך/ אל תנסי לספר או להסביר/ תעשי צעד ועוד צעד ועוד צעד ועוד
כל מה שיש בך זו את/ נדמה שאין עוד זמן כמעט/ אין עוד זמן לעצור/ וגם אם נפקחת הדרך לאט
דעי את ליבך לשמור/ כל מה שיש בך זו את
