דניאל בן חיים שר גרסה לשירו של עידן חביב מ-2013. חביב שר ברגישות ובהתרגשות על אהבה שעלולה לחמוק ממנו. הוא ביקש להצילה. בשיר בולט הדימוי של ים והפלגה לתיאור רגשותיו של האוהב. הוא מזמין אהובתו לשיט רחוק, בהשאלה – להשתחרר מכבלי היבשה (מוסכמות חיים) כדי ליצור תנאי שחרור, שיאפשרו להתגבר על הקשיים ולהישאר יחדיו. הוא מזמין אותה לדבר. הזמן – קריטי. הים משמש גם כמטפורה לדרך וגם עומק עצום – האהובה עבורו כים של סודות, שרק בהפלגה יוכל אולי לפענח.
טקסט קצר-פשוט, משדר תחושת כנות ואמינות הרגשות. מנגינה קסומה שבמקור עובדה לגיטרה קלאסית. עידן חביב – בטון המלנכולי שלו הצליח להמחיש הדכדוך המנשב במפרשי אהבתו. ההשוואה מתבקשת. מבלי לפגוי היופיו של הביצוע החדש, אני נשאר עם הגרסה המקורית של עידן חביב. היא ישהפכה את השיר הזה לייחודי ומיוחד. דניאל בן חיים שר בקול גבוה מסולסל, עוטף את השיר במעטפת ים תיכונית יפה, אבל אני מעדיף את המופנמות המדוכדכת של חביב על פני הרגשנות המוחצנת של בן חיים כמו גם את צליל הגיטרה הקלאסית על פני הצלילים היפים כשלעצמם של העוד והקמנצ׳ה שמנגן ספי עספורי.
זמן לשוט ולא לדאוג/ מפרש אוסף רוחות ערות
בואי ונפליג הכי רחוק/ כי זה עכשיו או לעולם
מותר לחלום ולקוות/ גם ים אוסף תפילות פשוטות
על סירה אחת ימים שלמים/ סיבות לחזור להאמין
את ים מלא סודות שלפעמים נפלטים אל חוף
כמו הדברים שלא אמרת/ לא אמרת לי שם
מודה לאלוהים הלוואי תשארי/ הלוואי ושוב תתחיל המנגינה שלנו מהתחלה
זמן לשוט ולא לדאוג/ מפרש רוצה רוחות שקטות
בואי נדבר הכי קרוב/ תראי עוד יום קרב לחלוף