מה היו עושים המשוררים בלי הירח והכוכבים? כשכותבים על יחסים ורגשות, מערבים את גרמי השמיים. כוכבים לא רוצים את הבדידות אז הם נופלים, ואנחנו מחפשים את השברים מתוך ההריסות שלנו, כתב דרור משען. הקשר? תנו לדמיון להלך במקומכם. היכן נקודת המפגש בין הכוכבים והשברים שלנו? כוכבים נופלים יכולים להיות תקווה לאחרי משברים, הזדמנות לבקשת משאלות והתכוונות להגשמתן.
לכו עם דמיונכם לאן שתלכו, אתם עשויים לצלוח את הטקסט בשלום למשמע המנגינה הקסומה, ההרמוניה השמימית, הדואט התחושתי העדין בין דרור משען לרז שמואלי. הצלילים משדרים את התחושות בבהירות מופלאה. תפתחו את רשימת שירי האי הבודד שלכם. תוסיפו את השיר הזה.
תלך לאן שתלך / תמיד תחזור אליה / תגיד כל מה שתרצה / בסוף זה בלעדיה
בכל דבר יש שעמום / לכל עניין יש פתרון / זה בוקר יום ראשון
כוכבים למעלה לא רוצים / את הבדידות הזו / נופלים … ואנחנו מחפשים שברים
מתוך כל ההריסות שלי שלך…
תלך לאן שתלך / תמיד תחזור אליה / תגיד כל מה שתרצה / בסוף זה בלעדיה
בכל דבר יש שעמום /לכל עניין יש פתרון / זה בוקר יום שני כוכבים למעלה לא רוצים
את הבדידות הזו / נופלים… ואנחנו מחפשים שברים / מתוך כל ההריסות שלי שלך
כוכבים למעלה לא רוצים / את הבדידות הזו / נופלים… ואנחנו מחפשים שברים / מתוך כל ההריסות שלי שלך / תלך לאן שתלך…
