השיר כתוב כהצהרה של האוהבת לאהוב בה היא מפקירה את "רכושה" האינטימי בידיו. הריבוי ב"אני" מבהיר את המהפך: השתחררה מהבהלה שאחזה בה, והיא מוכנה להכל, לוותר על הלב, הגוף, כדי לממש אהבה.
על הנייר טקסט פשטני למדי, פרוזאי, לא ייחודי. הצלילים ממלאים את החסר, משמשים מעין סאבטקסט מוזיקלי. הטונים של האחיות ג'משיד, ההרמוניות והתזמור שחוברים לקומפוזיציה בזעיר אנפין, שהכוריאוגרפיה בקליפ משלימה אותה. אפשר לומר: המוסיקה והביצוע מנשימים את הטקסט השגרתי, מזרימים בו דם, ממלאים אותו בנשמה.
האחיות גמשיד בידיים שלך צילום ועריכה – עידו כהן כוראוגרפיה וריקוד – גל זוסמונוביץ'
בידיים שלך/ אני מוסרת את תנועות הלב שלי בידיים שלך
אני שוכחת שעד לפני רגע תקפה אותי בהלה
בזמן שאני אפילו לא מנסה להתגונן מולך
אני מוסרת את שמי לשפה שלך/ לקול שלך/ בבוקר, בלילה
אני מוסרת את גבולות הגוף שלי בידיים שלך
ואת כל שטחו החיצוני ועומקו הפנימי – לך
לגלות האם משהו בו מזכיר לך בית ואהבה
אני מוסרת את שמי לשפה שלך/ לקול שלך/ בבוקר, בלילה
