"הרגע הזה" – לו חיכו. מהו? הוא מקבל משמעות של "הטוב" שמהססים לקבלו, וכשהוא מגיע – המשאלה – "לא לברוח מזה". אביב בכר משתמש הרבה ב"זה" במקום לומר במדויק את אשר חשק לומר. מטפורית הטוב מגיע כ"טיפות טל רכות על אדמה סדוקה צמאה למים". בגדול – הציפיה המתמדת למלא את החסר בטוב אבל גם חוסר היכולת להתמודד איתו.
הצלילים בפתיחה יוצרים את המתח לקראת "הרגע הזה". הקצב מקרין דופק חיים. השירה של השניים היא הרמוניה רבת כוונה שמשדרת את התשוקה, גם את המצוקה שקיימת בקבלת הטוב. ההפקה המוסיקלית של אמיר צורף חיונית ליצירה המוסיקלית הזו ממש כמו שהקולות של הדס ואביב הם חלק ממנה. הפכה את השיר לדרמה מרטיטה. המשך המסע הקסום של הצמד המיוחד והייחודי הזה.
הדס קליינמן ואביב בכר – פסטיבל הפסנתר נובמבר 2014
כמה חיכינו לרגע הזה/ והנה הוא מגיע/ נופל כטיפות טל רכות/ על אדמה סדוקה/ צמאה למים/ והנה שוב החרטות וההיסוס הזה/ לקבל טוב כשהוא מגיע
פעם אחת רק פעם אחת/ לא לברוח מזה/ להסתתר ולהגיד שזה גדול עליי/ הנשמה בוערת להשתנות/ ולקבל את האמת/ לקבל כל מה שמגיע
לעוף גבוה ברוחות/ ולהתרסק בחזרה/ אני רוצה לראות את זה שמוריד את הטל/ לברכה ולא לקללה/ לחיים ולא למוות/ מתוך החסר שהפרח יגדל/ באדמה הסדוקה