The Vamps – Night & Day

Night & Day

The Vamps

הליקון
3.5/5

הדימוי של להקת בנים לא עוזר לוואמפס אצל מבקרי הרוק. החמודים יכולים לעשות את אלבום חייהם, ועדיין לחטוף בשל נחמדותם. הארבעה, מוצא בריטניה, מתמודדים מאז אלבום הבכורה (2013) עם One Direction על קהל יעד שטווח גילו הממוצע נע בין 10 ל-17.  האם יש בשורות לקהל שאינו נמנה על מחנה המעריצים שלהם? אענה על השאלה הזו בשאלת תם? איכות מוסיקה נמדדת לפי גיל? הז'אנר שה"וואמפס" מייצגים מתבסס על פופ ידידותי למשתמש, שרוח צעירה נושבת במפרשיו. מבחינה זו, החבורה הזו אינה נופלת מלהקה מצליחה כמו Take That, הטקסטים והמנגינות צפויים. קולו של הסולן ברדלי סימפסון תואם ככפפה את דרישות הז'אנר. יכול להיות אפילו שהאלבום הזה טוב משני הקודמים שלהם, ועדיין, מה לעשות, זה נשמע אלבום נוער ולא ג'סטין טימברלייק/ ג'סטין ביבר, למרות המאמץ לספק עשרה שירים קליטים מאוד ולהציג הפקה עדכנית שבגבה נושבות רוחות EDM עכשוויות. השימוש במקהלת ילדים בשיר All Night הוא דוגמא לאוריינטציה ה"כל משפחתית" של הוואמפס. גם שיתוף זמרת כסברינה קרפנטר בשיר Hands אינו מצביע על מגמה, שתבדל אותם מלהקות בנים אחרות. מצד אחר: שיר רגש כמו Paper Hearts מעניק נקודות זכות על ההמצאה המלודית וביצוע הרגש המתכוון. בצד העיבודים, אהבתי את הפתיחה האקוסטית של It's A Lie בפריטה אקוסטית בטעם פלמנקו (השיר המדליק ביותר באלבום), את העיבוד המצוין של Shades On בנוסח דיסקו שנות השמונים.

Middle Of The Night, All Night, Hands, Same To You, Paper Hearts, Shades On, It's A Lie, Stay,  My Place, Sad Song

וידיאו: All Night

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן