ההופעה לרגל השקת האלבום

החצר האחורית

צוותא ת"א
4.5/5

בסוף הערב, אחרי 17 שירים, נשמתי לרווחה. יצאתי לאוויר הקר והגשום בהרגשה שלא אבדה תקוותנו, שבתוך הג'יפה התרבותית יש איים שכדאי להגיע אליהם ולא דרך הזרם המרכזי. "החצר האחורית" היא אי בודד של מוסיקת רוק שאינה עושה חשבון לאף אחד. חבריה היו רוצים להיות קונצנזוס. הם לא יהיו, וטוב שככה. תרבות ראויה היא תרבות שאינה מתחבקת ומתגפפת עם המיינסטרים. היא שמה מראה לפרצוף הקולקטיבי.
יענקל'ה רוטבליט, האיש שמאחורי ולפני,  הסתובב על הבמה, שוחח, התבדח, ירד, עלה, שר, הצטרף, התחכך. זה לא היה מופע ענק באוריינטציה של פרפורמרינג. תומר יוסף (תופים שירה), איתמר ציגלר (בס, שירה), גדי רונן (קלידים, שירה), רון בונקר (גיטרה חשמלית) ניגנו את הדיסק בישיבה. שום החנפות, שום פוזות. תנו למוסיקה לדבר. למעשה מעין אולפן על הבמה. תשאלו – על מה ולמה ההתלהבות? – כי הניקיון הזה שידר את תמצית-מהות הפרויקט, מעין קברט פוליטי חברתי סטירי רלוונטי, מעורב, נוקב.
רוטבליט עוסק ב"החצר האחורית" בביצה המקומית הטובענית בה אנו מתבוססים. המטרה היא לטלטל, והראש של רוטבליט הוא ראש שאומר את דברו כדי להאיר את האפל, וגם מנסה להוכיח שיש עדין במוסיקה "מועצת החכמים" של מוסיקאים שהם בראש אחד איתו.
"שני עמים אוחזים זה את זה בגרונם/ וכובש ונכבש נכבשים עד עפר/ אדמה שספוגה בדם הניגר/ בין הים לנהר" המוסיקה הפשוטה (ציגלר) מזכירה פולק בוב דילן. משרתת את הנרטיב. "הסיפור הגדול", שאומר דברים שכולנו יודעים, אבל למרות זאת נמשכת הטרגדיה.
ב"החצר האחורית" נשמעים דברים על מהות השקר של קיומנו: "האמת נקלעה למשבר/ של זהות בעולם של שקרים/ התיאוריה נותנת הסבר/ הרופא נותן כדורים/ הימים שוב קשים הם חבר/ הספק כבר אינו מספק/ זיכרון מחוק מחפש זוכר/ המקור מצטט העתק".
גם הרגעים יותר קצביים-מבדרים אינם מכסים על המציאות המרה. השיר שנקרא "אחד משלנו". מהיחידים בערב שהקהל מזהה בלי בעיה מהרדיו. יענקלה רוטבליט לא בא אמנם "לעשות מסיבה". אבל לפני שרוקדים, תנו לשיר להגיד את דברו: אנחנו עם ככל העמים. אנחנו מבינים מהו צדק, אבל גם לוחצים על ההדק. אחד משלנו פתח עסק, אחד משלנו ברח עם הכסף. אחד משלנו הכה את הילד, אחד משלנו יושב בכלא. אחד משלנו הביא את הבשורה, אחד משלנו קרא למשטרה. ה"אחד משלנו" ממש לא מיוחד. אנחנו עם ככל העמים, אנשים רגילים בטוב וברע.
זה מגיע בסוג של ראפ-רגאיי, שמח ומקפיץ, לא אינדי מהפכני, אבל חובר היטב למסר וגם מעלה חיוך מעט ציני של חבר'ה שאומרים: עזבו אתכם מכל המיתוסים, בואו נחגוג, כי בתוך עמנו אנו חיים, עם ישראל חי וקיים, זה לא ממש ה"בחרתנו" הזה, אבל אפשר לברך – שהחיינו.
הבידור לא ימתיק את המר של "שיר האביונים" (לחן: תומר יוסף) בעיבוד שמכניסים למסלול של צעידת הלוויה איטי, נוגה, כבד. ("מתי למדנו לא לשמוע לא לראות/ ולעבור בצעד קל על המראות")
"מענה קולי", המאזכר את "זמר נוגה" ("התשמע קולי רחוקי שלי") של המשוררת רחל ושמוליק קראוס משדר את האמת והתובנות הנוגעות לנו נכון לעכשיו. אתה יכול להמשיך להמתין למה שצריך לבוא, אבל להשלים עם כך ששום דבר לא ישתנה, ושוב "יצאת אידיוט קנית אשליה", שר גדי רונן. מסוג השירים שאינם שייכים לטרנד, שהיית יכול לשמוע גם בשישים ובשבעים. תומר יוסף המפליא לשיר ולתופף בו-זמנית, לא נשמע מעולם רציני כמו ב"שיח' גראח" – על השכונה המזרח ירושלמית שמעלה שאלות נוקבות הנוגעות ללב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ("משפחה ערבית יצאה אל הרחוב/ משפחה יהודית נכנסה") וגם "פצצה מתקתקת", על מנהיג שרוצה להציל את העולם וכבר סופר לאחור – יטעין מחדש. סאטירה פוליטית חריפה המוגשת על מצע קצבי אפרו קאריבי לוהט.
ויגיעו "קרא לי קודקוד", מונולוג סטירי דרמטי של המאצ'ו–צייד המיליטריסט המקומי שהלחין ושר גדי רונן, והדיווח על "קורח הטייקון" שנפל בגדול וחולל מהומה כלכלית, שמסתיים בשעשוע לשון: "האמונה בהון/ תוליך לאבדון/ רק הון של אמונה/ יביא את הגואל".
בונוסים: "הרצל גילח את הזקן", "רעב למין", שירים ישינם של רוטבליט, וגם הפתעה – שיר לזכרו של אריק איינשטיין שהלך לנו – "לשרוק בחושך".
"החצר האחורית" – לא רוצים להישאר בחושך. הם כאן כדי להגיד – נכון שהמוסיקה הזו אינה יוצאת ממרכז הבית, מהסלון, אבל היינו רוצים להגיע לתת בראש בראש חוצות. בינתיים המופע הזה נשאר בחצר האחורית, וככה הוא נשמע אמין, אותנטי, מיוחד.

השתתפו: יענקל'ה רוטבליט (קטעי קישור, שירה), איתמר ציגלר (בס, שירה), גדי רונן (קלידים שירה) רון בונקר (גיטרה חשמלית)
שירים: המקור מצטט העתק, רב מכר, חליפת זכוכית, קודקוד, הסיפור הגדול, מענה קולי, הבמה הבייתית, פרזות, הרצל גילח את הזקן, אגדה אורבנית של סתיו, אחד משלנו, פצצה מתקתקת, שייח ג'ראח, האביונים הדרן: רעב למין, לשרוק בחושך, קורח הטייקון.
צילום: מרגלית חרסונסקי
שירים מהמופע

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן