יענקל'ה רוטבליט נוגע במה שהפך שיח שכיח בציבור הישראלי: איך אנחנו, צאצאי העם המושמד בשואה, זה שחווה גזענות ברמות הכי קיצוניות שלה, יכול להפוך גזען כלפי אוכלוסיות של פליטים שהגיעו לכאן אחרי שנמלטו מארצם? כן, צריך להודות שהעם היושב בציון הוא אחת החברות היותר גזעניות בימים אלה על פני כדור הארץ. לעיתים נדמה כי תחושת העליונות כלפי מי שנראים נחותים – מושרשת כאן ללא תקנה. החצר האחורית העניקה לטקסט דרייב אפרו פאנקי חזק מושר בעוצמה, שהופכת את האמירה למחאה נוקבת. המוסיקה "שמחה" כביכול, ועם זאת משגרת את המסר כמו טיל למקומות שבהם הוא צריך לנחות. הגרוב העשיר הזה במקצבים משתנים, בקולות פלצט חזקים הוא מסוג השירים שייכנס לרשימת שירי המחאה האותנטיים שנולדו כאן. ממוקד נוקב וחודר.
בימו ועריכת קליפ: תומר יוסף צילום: אסף סודרי
מה אתה מחפש פה/ למה באת לכאן/ אם אתה תכנס פה/ יתחיל בלגן / תגיד מאיפה הגעת
למה דווקא אלי/ מה חשבת כשבאת/ מה נפלת עלי
אין ספק, אתה זר פה/ לא שייך לסיפור/ מה אתה מחפש פה/ באמת לא ברור/ מי שלח אותך הנה
תסביר בשביל מה/ איך אדע שאיננה/ זו אולי מזימה
לא מבין מה אמרת/ המבטא שלך זר / את הגבול איך עברת/ תראה לי איזה נייר / משהו לא חוקי פה
זה סיפור משונה/ משהו לא נקי פה/ לא תמצא לו קונה
אתה לא משלנו/ לא אתה לא דומה/ מה לך ומה לנו/ אולי אתה מרמה / מי יודע מאיפה/ באת פה אל ביתי / אם אתה תהיה פה / עוד תתעסק עם בתי
ארצך מתפוררת/ עם נרצח בה עכשיו/ אם ברחת מחרב/ מגיפה או רעב/ זה נורא ואיום/ העולם שוב שותק/ זה מזכיר לי מקום/ העבר בי צועק